קשתו של חצי האלף-פרק 6-חנית הנשמות וגרולמף בעל המגן דוד
~טליה~
הבית היה ענק. היו בו 25 חדרים וכל אחד מהם היה מקושט בזהב ובכסף."כאן אני אמורה לגור?" שאלתי את הואלקיריה. "את, תאודרד והמלווה השני, כן" ענתה הואלקיריה. בזמן שסיירנו בבית קרה דבר ממש מוזר. לפתע העיניים של הואלקיריה הפכו לסגולות והיא אמרה בקול עמוק ולועג "אז מה בתי? החלטת להצטרף לאויביי, הא? לא נורא יש דרך לוודא שלא תספיקי, מוחהחהחהחה. לפתע הואלקיריה(שהבנתי שהיא בעצם נשלטת ע"י אבי) שלפה חנית עם חוד בשני צידיה משום מקום ותקפה אותי. הרגשתי שיש קסם עוצמתי בחנית והחלטתי שלא כדי לי אפילו להישרט. קפצתי הצידה וצעקתי "בשם האלים" החרב התפצלה לחרב אש וחרב קרח. אחרי שנלחמנו במשך כדקה, התחלתי להבין שאני לא ברמה של הואלקיריה ושני רק מעקבת את הבלתי נמנע. לפתע היא בעטה בי בעיטת גריפה ונפלתי. "נראה שבחרת בצד הלא נכון" היא אמרה והתכוננה להרוג אותי. לפתע ננעץ בה חץ ברגלה והיא הסתובבה… בדיוק כשטיר נעץ בה את חרבו. "מה קרה כאן?" שאל אותי תאודרד. הסברתי להם מה קרה וטיר ניגש לגופת הואלקיריה, הרים את החנית ואמר "זה נשק רב עוצמה, ונראה שחושל בידי אלפים אפלים. מזלך שלא נשרטת, נשמתך הייתה נלכדת בחנית עד שהיו משחררים אותה וגם אז היית מתה, וזו האפשרות החיובית. אלפים אפלים מומחים בעינוי נשמות והם גם היו שולטים בגוף שלך בזמן שהיית כלואה. אבל הצד החיובי הוא שמצאנו נשק מטווח קרוב לתאודרד."תאודרד היה המום ואמר "אני בקושי מסוגל להחזיק חרב נכון, ואתה רוצה שאקח נשק שיכול לשאוב את נשמתי אם אשרוט את עצמי בטעות?". טיר צחק וענה"תירגע, זה רק עניין של תרגול.". תאודרד הרים את החנית וקשר אותה לגבו. טיר ניגש אליי ואמר"בואי אנו צריכים לפגוש את המלווה השני." הייתי מופתעת "תאודרד כבר הספיק לבחור מישהו נוסף?". המבט של טיר היה מודאג מאוד כשאמר"בדרך כלל הזכות נשמרת לבן האלים אבל אודין החליט להתערב הפעם. זה מדאיג מאוד, מאחר ואם אודין בחר להפר את אחד מהחוקים העתיקים, המצב באמת רע. בואו נזוז". כשהגענו לארמון של אודין ראינו שם את אודין מדבר עם גמד אדמוני ומזוקן שנראה לכל היותר בן 17.הגמד החזיק מגן משונה שהיה בצורה של שני משולשים זה על זה. ניגשנו אליהם וטיר סיפר לאודין מה קרה. כשסיים אודין לא נראה מופתע ואמר "נראה שהמצב חמור יותר מששיערתי אדון על כך עם שאר האלים בזמן שאתם תכירו זה את זה.". כשהוא וטיר הלכו הצגנו את עצמנו בפני הגמד והוא סיפר שקוראים לו גרולמף. ראיתי שיש לו פטיש מלחמה ושאלתי אם הוא קסום. הוא צחק ואמר "לא, המגן הוא הנשק הקסום שלי. לפני שנים רבות, אחד מאבות אבותיי, ששמו היה דלוריג, ניצל ע"י נער אנושי שהביס ענק קרח-שאיים על דלוריג-בקרב בעזרת קלע. הוא שאל את הנער לשמו וזה ענה ששמו דוד ושהענק נקרא גוליית. כמעשה של הערכה לאומץ ליבו של הנער ועל כך שזה הציל את חייו, דלוריג חישל עבורו את המגן הזה וכשדוד מת המגן חזר למשפחתי. הוא עובר מדור לדור ועכשיו הוא שלי."."אבל איך בדיוק אתה נלחם בעזרתו?" שאלתי. הוא חייך כאילו חיכה שאשאל וכיוון את אחד מהמשולשים על המגן לעבר סלע . המשולש נורה לעבר הסלע והתפוצץ. הסלע התאדה
ולפתע הופיע משולש חלופי על המגן. "זה היה מדהים" קראתי "לי יש חרב שמתפצלת לחרב אש ולחרב
כפור ולתאודרד יש חנית שלוכדת נשמות. אבל עדיין אין לו כלי נשק לטווח רחוק.". הוא פנה לתאודרד ואמר "רק תגיד לי מה תרצה ואחשל לך". "זה יאלץ לחכות" אמר טיר שהגיע לפתע "כי הגיע הזמן שתקבלו את המשימה שלכם. הגיע הזמן שתדברו עם מועצת האלים."
תגובות (2)
תמשיך
ייאי, מגן דוד ^^
המשך!!