מסעי אל העבר

מסעי אל העבר
—————-
שמי לידור,אני כבר בן 13 וקצת,אני אמור לעשות עבודת שורשים למרות שאני יודע הרבה על דורות דורתיי אבל יש עוד כמה דברים שממש מעניינים אותי..מה זה לעאזאזל גליציה?מה זה האזור הזה?ואך משם הכל התחיל..העלייה,הסיפורים,התנאים הקשים הכל!
התחלתי קצת את העבודה..בעיקר חפרתי על הפרק "אני"…טוב אין אף אחד בעולם שלא יודע טוב יותר ממני על עצמי.אני שומע תמיד מסבתי
שגליציה הוא אזור שהיה בתחום המושב במזרח ארופה ובו גם הסופר הידוע ש"י עגנון נולד בו לא ידעתי בכלל מי זה ש"י עגנון אבל עניין אותי איזה הקשר מיוחד היה לו לגליציה.התחלתי את עבודתי בלשמוע קצת גליציה,קצת מההורים,קצת מהסבים וקצת מדודים.
המקום הזה הוא מקום מרתק אתה מתחיל לדעת עליו ואתה לא יודע מתי להפסיק..בכלל תחום המושב הוא מקום מאוד מרתק..
אני יודע שכל האומנים הידועים משם (רק שאני לא יודע איזה אומנים).
כרגע עבר זמן מה..ואני כבר סיימתי את שער בעבודת שורשים עליי ועל ההורים שלי..
החלקים האלה היו קלים..אני כמעט יודע הכל עליי ועל ההורים שלי אבל כשהגעתי לחלק שבו חייב על הסבים וסבתות .. נתקעתי
לא ידעתי על מה לדבר..את סבי איבדתי..ורק סבתי נשארה ואני לא יודע אך בדיוק להמשיך!לקח לי ימים ולילות להשלים את העבודה של סבא וסבתא רבא רבא שלי …אני בקושי מתראה עם סבתא..חוץ מחגים ,היא גרה בזכרון יעקוב וזה ממש רחוק מראשון לציון..
אני לא יודע למה לעאזאזל היא בחרה להתגורר בעיר הזו?כאילו איזה קשר מסויים יש לה עם העיר הזו?היה טוב שהיא גרה בהרצלייה.
אך זה לא קשור כרגע לעבודת השורשים שלי,כשהגעתי לפרק של סבא וסבתא רבא רבא שלי העניין ממש ריגש אותי היו כלכך הרבה דברים שסבתא עברה ולא רק סבתא שלי..אלא גם סבתא רבא שלי וסבתא רבא רבא שלי..ואני לא מבין מעיין בכלל המשפחה שלי שמרו את כל המידע הזה… סבתי סיפרה לי שמשפחתינו הייתה ממגורשי ספרד..לא מספיק שהיא הייתה ממגורשי ספרד..סבתי גם ניצולת שואה.
כל הדברים הארורים האלה שקרו באירופה ומחוצה לה אף פעם לא מפסיקים אפילו עכשיו..לפני פחות משנה..קרה הרצח בטולוז?ולמה?
רק בגלל שהילדים התמימים האלה הם יהודים,אפילו שמשפחתי ודורות דורתיי עזבו את גליציה..תמיד היה להם מקום אחד להשתייך אליו
שהיה הרבה יותר חשוב מגליציה..המקום הזה..אך..המקום הקדוש הזה,זו המדינה שלנו ישראל.
אני לא יודע בדיוק למה נתקעתי דווקא בפרק של סבתי וסבי רבא רבא שלי..ידעתי כלכך הרבה דברים שלא ידעתי מאיפה להתחיל בכלל..
מההכרות שהייתה ביניהם?בגלל שאני חובב ספרי רומן..וכל אקט רומנטי שקורה התחלתי מהסיפור שקרה ביניהם
סבי וסבתי הרבא רבא הכירו בגליציה.. שהיה בתחום המושב במזרח אירופההיא הייתה יפת מראה (לפחות ככה סבתא מספרת לי)
והוא היה בהיר עיניים בצבע כחול כהה ובעל שער בצבע שטני,לסבי קראו שיין ולסבתי קראו היימל אבל סבי קרא לה בקיצור היימ'
הם שיחקו תמיד ביחד מאז צעירותם למרות שהסביבה הייתה יחסית שמרנית בגיל 15 התגלתה אהבתם ובגיל 17 הם כבר נישאו זה לזה.לאחר מכן הם הולידו את סבתי הרבא שלי היא הייתה בת יחידה והם קראו לה טובאל ובתור שם כינוי טוב'
להגיד לכם אך אני יודע את כל המידע הזה?סבתא שלי רשמה הכל ביומן…היא רשמה לפחות כל מה שהיא יודעת מאז שהיא הייתה בת 14 על סיפור אמא והסבים שלה המשפחה שלה אומנם הייתה מצומצמת אבל היא רצתה לדעת כמה שיותר כי איכשהו היא ידעה שהמידע הזה יהיה חשוב לימים הבאים..חשבתי לקחת את הרעיון של סבתא ובאמת לרשום על כל החוויות שאני יודע..ושומע מההורים מסבתא..ועוד.אני רושם את סיפור זה כדי לשמור את זה לדורות הבאים ולא רק בישביל עבודת שורשים.
——————-
בן 16,המורה ביקשה מאיתנו לכתוב עבודה על ש"י עגנון…
כשכתבתי על העבודה זה הזכיר לי את העבודת שורשים שלי.כי גם משפחתי הגיעה מגליציה המזרחית
והייתה בתחום המושב,אני שמעתי על הספרים של,חשבתי לעשות גרסה אישית שלי לסיפור אחד שלו בתור עבודה
זה יהיה מצחיק..לא שאני רוצה לעשות צחוק מהסופר הזה..הוא סופר מרשים..הוא חשב על דברים שאף בן אדם בעולם הזה יחשוב..
ההשראה שלו כלכך ברורה מתחום המושב.
~~~
אני מציץ כרגע ביומני ומסתכל על כל הדברים שרשמתי,על הדעות שלי לגבי העבודת שורשים שלי
ת'אמת כשעשיתי אותה לא יצאתי ממש מרוצה..העבודה שלי הייתה ממש קצרה כולה 35 עמודים.
יש כאלה שעשו אפילו 14 עמודים ומרגישים מסופקים מזה
אבל עדיין אני מרגיש שחסר שם משהו לא יודע מה…
~~~~~
עברו כמה ימים והתחלתי לעשות את העבודה שלי
עשיתי סיפור רגיל ופשוט,אף אחד לא רצה לעשות איתי את העבודה
וגם אני טיפוס שאוהב להיות לבד (כן כן חנון אמיתי)
הסתכלתי קודם כל בויקיפדיה וקראתי על ש"י עגנון ליתר ביטחון
למרות שאני כבר יודע כמה דברים בסיסיים עליו.שמעתי סיפור אחד מהמורה לא זוכר את שמו של הסיפור
אבל אני אעשה לו גרסה אישית שלי,ואנסה לפרט יותר על כל דמות:
היו הייתה יהודיה..זקנה בת 90 שמתה..
סיפורה האישי של אותה זקנה היה מאוד עליז ומעניין..ואפילו סוער.
יהודיה זו חיה בסביבה ממש שמרנית ורצונה היה להיות כמה שיותר חילונית מה היא לא עשתה?
קיפלה את החצאית שלה,פתחה את הכפתורים שלה אבל כשאף אחד לא בסביבה
ומדוע עשתה זאת?היא עשתה זאת מפני שלא הרגישה בנוח בדרכה..
למרות שהיא בעד צניעות ובעד כבוד אישי היא הרגישה כמו "תרזה יפה"
היא הייתה כבר בת 35 ועדיין בודדה,היא הרגישה חוזר כרזמטיות
ממש כמו תרזה..מחכה ומחכה ואף בחור לא בא ועד שהיא מרגישה שהיא מוצאת את האחד
ההזדמנות יוצאת לה מהידיים,קמטים כבר מופיעים לה ,הפינגמטיציה כבר בולטת בידייה
והיא ?היא עדיין לבד…
ועברו כבר 10 שנים ועדיין לא באו הבחורים..וכשמצאה את האחד
גם הוא התחמק ממנה היא הייתה כבר בת 45 ללא ילד ללא בעל..
ואימה כבר זקנה לקראת מותה ואביה כבר מת ממזמן
ואמה אומרת לה:ילדתי היקרה,מדוע יפה שכמותך עדיין לבד?
בתה לא ידעה אך לענות..היא חשבה לעצמה שאילו היא לא הייתה שמרנית כלכך..
וצנועה אולי זה לא היה קורה היא עדיין לבד ואהבה את כל מי שהיא רצתה בלי שהוא יאהב אותה בחזרה..
היא חשבה לעצמה מה חסר לה?יופי וחכמה זה כבר משהו שנמצא
אך הביישנות הגוברת..היא זו שמטמטמת….
וחוסר פתיחות וביטחון עצמי נמוך
זה משהו שמשנה את הרושם של כל אדם שמביט.
עברו 5 שנים היא בת 50 עבר זמן היא התעשרה והפכה לאדונית היא עברה לשכונה אחרת
ונהייתה עוד יותר מכוערת,הילדים שבשכונתה המציאו עליה שמועות שהיא אוכלת גברים
באופן חי ובגלל זה היא עדיין לבד.את השם תרזה היא אימצה ומרוב הזיקנה היא נהייתה יותר טיפשה
היא ראתה בחור נוצרי מול עינייה והתאהבה ,אותו בחור היה בן 20
והיא בת 50 ויש לה טחורים כל פעם שהוא בא להעביר אליה מכתבים
ושאלה אותו אפשר שתקח את מכתב זה?
הוא ענה לה:ולמי?
היא ענתה לו בהסמקה:לך
הוא ראה את המכתב ומה שרשום בו..הוא לא ידע אם לחבק אותה או לברוח מהמקום?
באותו מכתב היה בו כמעט כ50 מטבעות זהב ו10 מטבעות פלטינה
אך המכתב היה מאוד מלחיץ היא אמרה לו את כל רגשותיה בשיר עם חרוזים
והיא אמרה שהוא יקר יותר מפנינים
אותו בחור נוצרי ניסה שלא לברוח הוא אמר לה:מדוע את מתעניינת בצעירים ובכלל בצעירים גוויים?
הזקנה הסבירה לו את כל סיפורה..
אותו בחור נוצרי בכה
הוא לא ידע עם לרחם עלייה או לברוח?
מצד אחד היא מעוניינת בו מצד שני היא עברה הרבה דברים בחייה שלא מגיעה לה להיות לבד
מצד שלישי הוא נוצרי דוור פשוט שבקושי חצי מטבע ארד הוא מרוויח בחודש,ומה סביבתה תחשוב?
ומצד חמישי אין לו רגשות כלפי אישה זקנה,כי לבו התאהב באישה צעירה.
אותו דבר היה בדילמה גדולה ,מה לעשות עם הזקנה?
הזקנה הביאה לו 2 טבעות בתור מתנה ואמרה לו
טבעת אחת תשמור לעצמך את הטבעת השניה תתן אותה לאהובתך
אין לי שום רצון להשאיר אותך בדילמה אני זקנה ואתה לעומת זאת צעיר
יש לך את כל החיים לפניך תתן את טבעת זו לאהובתך.ולא למישהי שאתה לא מרגיש אליה דבר.
רק שהתנאי הוא שתבוא ותבקר ותשלח לי מכתבים בכל עת.
אותו דוור נוצרי..הסכים אך לא היה מוכן לקבל את הטבעת בצניעות הוא חיבק את הזקנה ..
והרגיש את דופק ליבה..ועזב לשלום עם הטבעת..
ועברו שנתיים ולזקנה יש טחורים אך מגעגועים ,מאז שנפרדה לשלום מאותו דוור נוצרי
לא שמעה דבר ממנו …עד שעבר שבוע ,הדוור הנוצרי בא אליה עם אישה..שהיא אוחזת את טבעה שנתנה לדוור
הם באו לבקר ולהגיד לה שלום..הדוור נתן לה מכתבים שאין כמותם בעיקר מכתבי תודה..
היא שוחחה עם אותה אישה והיא הייתה ממש יפה,ממש כמו בציעורתה של הזקנה.
עברו כ 30 שנה הדוור המשיך לבקרה יחד עם אישתו
והיא בת 90 בודדה,ללא בחור ומשוחחת עם אהבתה לרגע נעצר דופק ליבה..
וכך נגמר חייה של אותה זקנה..
וכשעלתה נשמתה..היא הייתה בדין מיוחד בו ראתה 2 מלאכים עומדים בדין
ומעמידים מאוזניים מזהב בכל צד שהיה במאוזניים היה רשום בצד ימין "טוב" ובצד שמאל "רע"
לקחו את השק של צד ימין ושפכו את כל האבנים בצד ימין של המאזניים ,איפה שרשום "טוב"
לאותם אבנים היה ריח טוב והם היו יפים כמו פריחת דובדבנים
אותה נשמה זקנה לא האמינה למראה עייניה כמה מעשים טובים עשתה בחייה,אך ראתה גם את המעשים
הרעים בצד שמאל האבנים היו מסריחות שגללים הן בושם ליד הריח הזה ….
בסוף המשקל יצא שהמעשים הטובים היו גדולים מהרעים
אולי היא הייתה סוג של "תרזה יפה"
אך ליבה היה גדול מכל דבר…ולכן מגיע לה להיות בגן העדן,עלתה למעלה עם הילה גדולה מעל הראש..
פנייה נהפכו לצעירות יותר והכנפיים יצאו מגבה באופן מבהיל,אולי בעולם ששם למטה היא הייתה לבד…
אבל בעולם שלמעלה..היא מרגישה שהיא עם כולם.
————————-
סיימתי את העבודה והרגשתי שאני ממש נרגש מהסיפור הזה..אולי עדיין יש דברים חסרים פה ושם..
אבל אני חושב שזה מספיק בתור עבודה..רשמתי חלק מהסיפור מספר הזכרונות של סבתא שלי…
שם גם רשמתי את כל החוויות של בעבודת שורשים ומה אני יודע על כל המשפחה..
זהו הדף האחרון של ספר הזכרונות של סבתא שלי..
אני אקנה ספר זכרונות חדש ואשמור אותו רק לחוויות משמעתיות לא כמו לצאת לשופיניג עם החברה החופרת שלי
או לעזור לאחים שלי בש.ב שזה בכלל סיפור,אלא סיפורים אמיתיים…אני מקווה שאני אעבור חוויות משמעתיות בחיי
כמו שאני עברתי עכשיו מהעבודה הזאת..
זהו היה סוג של מסע אל העבר..
בגלל זה אני אקרא לספר הזכרונות שלי.:מסעי אל העבר..