לרקוד – פרק 4 (1D)

בית-הקפה לא היה מלא במיוחד היום , כמעט ריק מהאנשים ההולכים ושבים , השעה שמונה וחצי בבוקר , אני שונאת לעבוד , בשבתות במיוחד , כמעט ואין לקוחות כדי לשרתם .
עמדתי ליד הקופת-בר ליד מחשב ההזמנות המשוכלל , אור ניקתה את אחד מהשולחנות בקצה בית-הקפה שעכשיו התרוקן מאנשים והיה מלא בשאריות ובכלים מלוכלכים .
גבר נכנס אל בית-הקפה , שיערו שחור בתספורת קוצים ועיניו הירוקות חומות בלטו מרחוק .
אני לא מכירה את הבן-אדם אבל רק ממבט קטן אני יכולה לראות שהוא סטוציונר מסריח לפי המבטים שבהם העביר על המלצריות שעברו לידו .
הוא הגיע לכיווני , ״תכיני לי קפה שחור חזק בלי סוכר״ אמר אלי בלי להעיף אפילו מבט בפני , הנימה שלו הייתה כול כך לא נחמדה והוא חזר להביט על המלצריות , מבטו נתקע על אור שבמקרה התכופפה להרים משהו מהרצפה , חיוך משועשע עלה על פניו.
מלאתי את ההזמנה שלו לתוך מחשב-ההזמנות , ״לקחת או לשבת?״ שאלתי בחיוך , לפני הנהלים אנחנו חייבים לחייך לכול הלקוחות גם אם זה לא מוצא חן בעינינו .
״לקחת״ סינן מבעד לשפתיו וסוף סוף הביט לעברי , ״רק תעשי את זה מהר , אני חייב לזוז״ אמר אלי בקול קר עולה על פניו חצי חיוך .
״אפשר להגיד , בבקשה!״ מלמלתי בשקט לעצמי ספק אם הוא שמע ושלחתי את ההזמנה שלו למטבח .
״כמה דקות וזה מגיע״ אמרתי לו עם חיוך מזויף שירד במהירות הבזק .
אור התקדמה לעברי , ״אביה אני הולכת לבית סיימתי משמרת , תביאי לי את מפתחות הרכב שלך״ אמרה לי בזמן שתלתה את תיקה השחור על כתפה.
״קחי״ אמרתי וזרקתי אליה את מפתחות המאליבו-2008 האדומה כהה שלי .
״ביי״ סיננה אלי בחיוך ויצאה מבית-הקפה אל עבר מגרש החניות הקטן .
״אחיות ?״ שאל הגבר בשיא חוצפתו , לא התבייש בכלל לשאול , זה איכשהו הפריע לי שכך דיבר אלי .
״חברות . לא שזה אמור להיות עניינך״ אמרתי ואת החלק השני של המשפט מלמלתי בעצבנות יתרה .
הוא גיחך בשקט , אני בספק שהוא שמע את החלק של המשפט שמלמלתי .
זה רק עלה לי על העצבים יותר ויותר הגישה שלו .

*

״חברות . לא שזה אמור להיות עניינך״ אמרה ואת החלק השני של המשפט מלמלה בשקט לעצמה אבל בהחלט שמעתי וגיחוך קטן נפלט מבעד לשפתיי.
היא הסתובבה להמשיך להתעסק בדברים ולא להמשיך את השיחה הקטנה שנוצרה בנינו .
הבטתי עליה מהצד , שיערה השחור חלק והארוך היה אסוף בקוקו גבוה ועליו כובע שחור עם סמל בית-הקפה , עורה בהיר על גבול השזוף חלק ובלי פגמים , עיינה החומות מבריקות רשפו זעם שהביטו בי.
משום מה הפריע לי כול כך שהיא זועמת עלי , למרות שרק הרגע הכרתי אותה וגם זה רק בשביל שתביא לי את הקפה שלי שמתעכב .
זה האופי שלי , ברגע שאני רואה בחורות יפות זה ישר פורץ ממני ואני מתחיל לפלרטט , אבל הבחורה הזאת הוציאה ממני משהו אחר , משהו שלא הכרתי .
׳לעזאזל רק עכשיו הכרתי אותה , מה עובר עלי ?! , זה בטח עדיין מהשפעת האלכוהול׳ חשבתי לעצמי .
כשהניחה את הכוס שלי המלאה בקפה מולי היא קטעה את קו המחשבה העמוק שלי , הוצאתי את הכסף הדרוש מהכיס , יותר ממה שהייתי אמור לשלם על הקפה, ״תשמרי את העודף״ קרצתי לה ויצאתי מבית-הקפה בטוח שיש על פנייה מבט המום עכשיו .
נכנסתי שוב אל הפרארי האדומה שלי , המון מבטים ננעצים ברכב האדום הראוותני והיקר שלי , הדלקתי שוב את המוזיקה הגבוה שבקע מרכבי נכנסתי פנימה וסגרתי את הדלת בטריקה .
התנעתי את הרכב לוחץ על הגז ונוסע אל עבר מכון-הכושר שבמרחק כמה בלוקים מפה .

נכנסתי פנימה אל המכון-כושר הדי גדול, מרחוק כבר ראיתי את השיער הבלונדיני המחומצן של נייל ולצידו את התלתלים הפרועים של הארי .
התקדמתי לעברם מסיים בכמה שלוקים אחרונים את הקפה השחור החזק , הקפאין גרם לי להתעורר לגמריי .
״בוקר טוב נסיכה״ צחק הארי והסתכל לעברי עם חיוך משועשע למדי , ״סתום את הפה״ מלמלתי מחייך כשזרקתי את כוס-הקפה הריקה לתוך פח פלסטיק קטן שהיה במרחק מה ממנו .
״אתה נראה שונה הבוקר״ צחקק נייל כבר הבנתי מה הם רומזים , אני מכיר אותם כבר יותר מידי זמן כדי לדעת הכול.
חיוך מטופש עלה על פניי , ״קיבל סקס ופתאום הוא ניהיה מאושר יותר״ אמר נייל בציניות בזמן שענד על ידיו את כפפות האיגרוף הכתומות-שחורות שלו .
״סתמו את הפה , אני לא מאושר , אני אפילו לא זוכר את השם של הבחורה״ צחקתי בזמן שהוצאתי את כפפות האיגרוף שלי מתיק-האימונים וענדתי אותם על ידיי נותן כמה אגרופים לידיים .
״זה הזאין שאנחנו מכירים, מזיין וזורק״ צחק הארי בזמן שאסף את התלתלים החומים היפים שלו לקוקו קטן , משהו בתלתלים האלה תמיד שובה את כול הבחורות שהוא מתחיל איתן , וגם עם אלה שלא .
״קדימה שנתחיל להתאמן , או שנמשיך לרכל כמו בחורות ?״ שאל נייל שהוא מכה באגרופיו אחד בשני מביט אלי במבט מתגרה , ״אתה יודע שאני ינצח אותך״ אמרתי עם חיוך מתגרה בחזרה עולה יחד איתו לזירת הספוג כדי להתחרות אחד בשני .
״ניראה אותך מתקרב״ אמר נייל שהרים את ידו מול פניו בהתגוננות בדיוק כמוני , עוד לפני ששמתי לב והוא כבר תקף , העיף אגרוף חזק ישר לצלעותיי שגרם לי להתקפל בכאב על ארבע , ״אם היית מרוכז זה לא היה קורה״ אמר נייל אגלי זיעה קטנים ונוצצים לאןר מנורת הפלורסנט שבתקרה הגבוה מעלינו כבר התחילה להצטבר על מצחו הבהיר .
לא נשארתי אדיש ותקפתי בחזרה בחוזקה בלי רחמנות , מעיף אגרוף חזק לביטנו השרירית והמצוקה , מעיף אותו כמה מטרים אחורנית ממני .
״לעזאזל אתה חזק״ אמר נייל מתאושש מהפגיעה החזקה בבטנו ומתקרב אלי בחזרה, הוא העיף את אגרופו באוויר אבל ידו פספסה אותי כשהתכופפתי מטה ותפסתי את רגלו מפיל אותו למזרון ומרקע את כתפיו בחוזקה .
״אחת…שתיים…שלוש… זאין מנצח״ הכריז הארי בחיוך בזמן שנייל התפתל תחת אחיזתי האגרסיבית כדי להשתחרר ממני ולקום ללא הצלחה .
״לעזאזל איתך , אתה הרבה יותר טוב משזכרתי״ צחק והעביר את ידו בזיעה הקרירה שכיסתה את מצחו בטיפות קטנות וזוהרות .
״בסך הכול חודש לא התאמנתי נייל , אני לא אאבד את מה שאני יודע בחודש קצר״ צחקתי והתיישבתי על אחת מכיסאות הפלסטיק המפוזרים מסביב , שתיתי מים קרים מבקבוק פלסטיק שקוף , החזה שלי עלה וירד בנשימות פרועות למדי .
משום מה פתאום קפצה למוחי התמונה של המלצרית-בסטארבקס , הבחורה בעלת השיער השחור פחם החלק והארוך.
אין לי מושג למה המחשבה הזאת קפצה לראשי , אין לי מושג גם למה עכשיו , ולמה לעזאזל בכלל חשבתי עליה .
״אוו , זאייני חושב על בחורה ?״ שמעתי את קולו של נייל חזק ומתגרה באוזניי .
״כן , אני חושב על אמא שלך כמה שהיא טובה במיטה״ אמרתי בהומור וצחקתי , הוא יודע שזה לא נכון אבל הוא תמיד מתעצבן מזה , ורק המבט שעולה על הפנים שלו שווה את הכול .
״בן זונה״ מלמל והעיף לי כאפה לראש , ״אתה תשלם על זה״ צחק וסחף את הצחוק שלי ושל הארי יחד איתו .