׳מילה אחת שלה, ושוב אותה תחושה..׳ – פרק 2-

מנקודת המבט של נאור-
עברה עוד שעה. ההוא עדיין מעולף. אסי, נעמה וציון יצאו, אז הלכתי לענבר. ״למה נעול?״ שאלתי כשניסיתי לפתוח את הדלת. ״ככה נעול״ היא אמרה. ״יאללה״ אמרתי. ״מה אתה רוצה?״ היא שאלה אותי כשפתחה את הדלת. ״אני שונא שאת עושה סצנות״ אמרתי בחצי חיוך. ״מעניין לי ת׳תחת שאתה שונא שאני עושה סצנות״ היא אמרה בעצבנות. ״אני מקווה שהמטען זה על אסי ולא עליי״ אמרתי. ״מי זה הבחור הזה שהבאתם?״ היא שאלה והתחמקה מהתשובה. ״לירון מסילתי״ אמרתי. היא חייכה. ״זה לא לירון״ היא אמרה. ״עלית על זה״ אמרתי. ״חיכינו ללירון בשביל מה שסיכמנו עם בדישי, וזה מה שהגיע. הוא התעלף שנייה אחרי שעמד מולנו״ הסברתי לה. אני לא רוצה סיבוכים איתה. ״ומה אתם מתכוונים לעשות איתו?״ היא שאלה. ״תשאלי את אח שלך״ אמרתי. היא הסתכלה עליי ושתקה. ״טוב, היה תענוג״ היא אמרה והתקדמה לדלת. ״אני אחזור.. מתישהו״ היא אמרה ויצאה. הסתכלתי על הדלת. ״סאמאמקק״ אמרתי ובעטתי בשולחן.

מנקודת המבט של ציון-
״אתה מוכן לעזור לי?״ נעמה אמרה בעצבנות. ״כן כן״ אמרתי וקמתי מהכיסא. אני לא טוב במכירות האלה. זה לא בשבילי. כל האמריקקים האלה חבורת מזדיינים. ״אה אסי?״ שאלתי את אסי שהתקשר אליי. ״תזיז ת׳תחת שלך לשוגון״ הוא אמר וניתק. ״בן זונה״ מלמלתי והסתכלתי על נעמה. ״מה?״ היא שאלה. ״אני חייב ללכת״ אמרתי, נתתי לה נשיקה על הלחי, וברחתי משם.
הגעתי לרחוב של שוגון, השומרים זזו כשראו אותי, והתקדמתי למשרד שלו. התיישבתי בשקט. לא צריך להסתבך איתו. ״אסי בעבודה כרגע, אז אתה אחראי על זה״ הוא אמר והניח מולי מזוודה. ״תשמור על זה בלי לפתוח. אם תפתח אני מוציא לך את העיניים ומכניס לך אותם ל..״ ״אני לא אפתח״ קטעתי אותו. הוא הסתכל עליי בעצבנות. ״לא קוטעים אותי״ הוא אמר בעצבנות. ״הבנת מה אתה צריך לעשות?״ הוא שאל אחרי זה. ״כן״ עניתי בקצרה. ״אל תאכזב אותי״ הוא אמר. לקחתי את המזוודה והלכתי משם.

מנקודת המבט של שלומי-
התעוררתי במיטה. לא שלי, זה בטוח. אני אצל בחורה? אני לא זוכר. ״אחחח..״ מלמלתי ונגעתי בכתף שלי. עכשיו אני זוכר. בן של זונה. קמתי ופתחתי את הדלת. נעמדתי והסתכלתי על הבית שאני נמצא בו. היה שקט. לילה. שמעתי עוד פתיחת דלת, וראיתי בחורה שנכנסת. אז אני כן הייתי עם בחורה? היא נראית טוב, לפחות. היא הסתכלה עליי בפחד. ״נעים מאוד״ אמרתי לה בחצי חיוך והושטתי את ידי אליה. ״היי״ היא אמרה בשקט, לא לחצה את ידי. ״לילה טוב״ היא אמרה והלכה לאיזה חדר. כאב לי הראש, ונכנסתי לחדר שהייתי בו מקודם.

מנקודת המבט של ענבר-
הוא נראה אפילו יותר טוב עם עיניים פתוחות. ירוקות כאלה. ענבר, הוא חבר של אסי בטח, אין שום מצב שאסי ייתן לי לנשום ליד הבחור הזה. אני שונאת שזה קורה.