"כאן התבצע הרצח" – פרק 3

הלכתי , או יותר נכון צלעתי ברחוב בדרך הביתה , חשבתי על היום המוזר הזה שעבר עלי , גרזן , דם , מספריים , משחק.. לפתע הרגשתי שמישהו מושך אותי , ניסיתי להיאבק אך לשווא. "מי אתה?" שאלתי , יופי , יונו , לא היית מוצאת משפט טוב יותר? "אני מישהו , עכשיו בואי איתי" אמר , פתאום הרגשתי כאב חד בכל הגוף , המישהו הזה משך אותי וכנראה פצע אותי , הסטתי את מבטי למטה ולא ראיתי כלום. "למה שאני אבוא? אתה גם חלק מהמשחק המטופש הזה?" שאלתי והתכוונתי להחטיף לו סטירה , אבל הוא חסם אותי. סובבתי את ראשי , זה היה איש עם שיער שחור ועיינים אדומות , הוא שלף אקדח וכיוון עלי. "לא , עכשיו בואי או שתמצאי את עצמך מתה" אמר , נאלצתי לציית לו. מיצמצתי לשניה ופתאום מצאתי את עצמי בחדר חשוך כמה מהסרטים. כמעט צרחתי מהמראה , גולגלות ודם בכל מקום , איברים זרוקים , בקיצור , מזעזע. "למה הבאת אותי לכאן?!" צעקתי בפאניקה , האיש רק חייך חיוך שאומר שהוא מסתיר משהו , הוא התקרב לערימת האיברים , ניסיתי שלא להקיא כאשר הוא התקרב אלי בעודו מחזיק לב. "איכס…למה הבאת אותי לכאן?" מלמלתי , האיש שוב שלף את אקדחו וכיוון לראשי. "ביי ביי , העלמה גאסאי" אמר , רציתי להחטיף לו בעיטה על כך שקרא לי העלמה גאסאי ולא יונו , התקרבתי להחטיף לא אך הוא ירה , דם ירד מראשי ונפלתי אחורה. "א..אב.." גימגמתי , לפתע הכל נהיה שחור , שמעתי לחישה. "להתראות" אמר קול הלחישה ואז לא יכולתי לזוז או לשמוע יותר. לאחר כמה שעות פקחתי את עייני , שכבתי על מיטה מלכותית בחדר מואר מאוד , לא יכולתי לזוז או לעשות פעולה כלשהי , כנראה שהייתי משותקת. לפתע הדלת נפתחה ונכנס איש , לבוש בבגדים לבנים , שיער לבן ועיינים חומות , הוא החזיק משהו והתיישב ליידי. "שלום לך , יונו" אמר האיש בקול מכובד. "שלום שלום" אמרתי בנימה רגועה אך כועסת. "אני מבין שטאישו תפס אותך , נכון?" אמר האיש וחייך , נזכרתי במקרה עם האיש בעל השיער השחור והלב , הזעפתי את פניי וקמתי מהספא המלכותית. "מה אתם רוצים ממני , ומאיפה אתם יודעים את שמי?!" צעקתי בכעס , הרגשתי שנוגעים בי ומושיבים אותי בכוח , מאחורי היה האיש ההוא בעל השיער השחור והעיינים האדומות. "לא השתנית , הא?" אמר האיש ושלף עוד פעם את אקדחו , נראה לי שהוא רוצה לעשות לי טראומות קשות. "אני לא מכירה אותך בכלל!" צעקתי וחטפתי את האקדח מידו , עיניו זהרו לשניה ואז חזרו לצבען הרגיל. "ביי ביי" אמר האיש , ציפיתי שהוא יעלם או משהו אבל הוא לא , כיוונתי עליו את האקדח. "תירי" אמר , יריתי , אך הוא סובב את ידו וכמעט יריתי בעצמי , מזל שהתכופפתי. "דביל , כמעט הרגתי את עצמי בגללך" אמרתי בכעס וסידרתי את החולצה שלי , האיש חייך את אותו החיוך שחייך קודם לפני. "ילדה מסכנה , את מפחדת?" אמר ברשע ושלף ציפורניים ממש ארוכות , לרגע חשבתי שזה וולברין בהסוואה. "אני לא ילדה! אני נערה! ואני בכלל לא מפחדת ממטומטם כמוך" אמרתי בכעס. "אני רוצה לתרגל עליך את היריות שלי , מסכימה?" אמר , הנדתי את ראשי לשלילה , אבל בכל זאת הוא תפס את הרובה ולחץ על ההדק , התכופפתי , נזכרתי בדלת ההיא , רצתי לשם , האיש ירה לכל הכיוונים אך הצלחתי להימלט.