המערה האבודה-פרק 3 (:
רובי השתגעה לגמרי.. שליחי-אפופיס תקפו אותנו וכל מה שהיה לה חשוב זה תיבה מטופשת שהייתה מונחת ממש רחוק מאיתנו!!
"זיה תעסיקי אותם!! אני צריכה להשיג את התיבה!!" היא צעקה אליי.
הייתי מבולבלת ומפוחדת, אבל הייתי חייבת להילחם, בשביל טד, בשביל רובי, בשביל עצמי.
באותו רגע הרגשתי את הכוח שמילא אותי מחדש, הרגשתי אותו זורם לי בגוף, ידעתי שאני מסוגלת.
"נדג'" ** צעקתי וההירוגליפים שעל המטה שלי זהרו באור כחול, הילה כחולה נרקמה סביב רובי בזמן שרצה, ועכשיו-לחסל את השליחים..
הם הסתערו עליי ועל רובי, אלה שהסתערו על רובי נשרפו והושלכו בגלל מעגל ההגנה שעשיתי.
אלה שהסתערו עליי.. טוב הם חזקים. מאוד.
"חדג!!!'" ** אמרתי והפנתי את המטה שלי אל שליחי-טפופיס, אלה שפגעתי בהם נפלו ונשרפו אבל השאר המשיכו להסתער עליי.
הרגשתי איך כוח הכאוס** משתלט עליי, מחלחל לי בגוף ומנסה להפנות אותי כנגד המעאת**, אבל זה לא הצליח, אני נאמנה לבית החיים!! ** אני-לא-אשבר!!
את ההמשך אני לא ממש זוכרת, רובי אומרת שנצצתי באור כחול וכל שליחי-אפופיס נשרפו, הושלכו באוויר, והוטחו בקירות המוזיאון.
התנשפתי, הרגשתי שחסר לי אוויר, מהצד ראיתי את רובי אוחזת בתיבה כסופה.
"מה זה?" שאלתי אותה, לא הבנתי מה היה כל כך חשוב שהיא הייתה צריכה לתת לי להילחם לבד..
"כשאת קראת את המפה היה לי סוג של חיזיון.. טד היה קשור בקצה החדר והוא היה נראה להוט להגיע לתיבה.." היא אמרה, אבל הייתי חייבת להפסיק אותה.. "טד?" שאלתי בדאגה, אם היא ראתה אותו אז אולי הוא בסדר.. אולי.. "כן, טד" היא אמרה והמשיכה לספר.
"אז פתאום הייתי יכולה לקרוא את ההירוגליפים כאילו זה משהו שאני יודעת תמיד!! על התיבה היה כתוב -איסיס אוסיריס הורוס קדוש- וזה כנראה דיי חשוב.." אמרה.
"אוקיי.. תפתחי אותה" אמרתי.
רובי נראתה מהססת.. "אולי עדיף שנצא מפה קודם, שלא יקרה עוד משהו עם שליחי-אפופיס האלה"
אמרה בהיסוס.
יצאנו מהמוזיאון ולא האמנו לה שראינו..
"לא זה לא קורה!!"
תגובות (1)
קדימה!
להמשיך!