לרקוד – הקדמה (1D)

לא חשבתי שזה יקרה . לא חשבתי כשאני יסתכל מבעד המראה אני אראה מישהי כול כך שונה ממי שאני .
תמיד היה לי בטחון מופרז וגבוה , לפעמים סנובית וקנאית , פרפקציוניסטית ברמות שאי אפשר לתאר .
ועכשיו ?
הבטחון המופרז נעלם כלא היה , הסנוביות והקנאות שבי התאדו כמו דמעותיי , הדחקתי את כול הפרפקציוניזם שבי .

ועכשיו אני מנסה כמה שיותר להצליח , להוציא ציונים גבוהים , לחזור שעות על גבי שעות בסטודיו לריקוד , ומיד אחרי יום הלימודים ללכת לעבוד עד הערב כדי לשלם את החשבונות .

לא חשבתי שזה יקרה . לא חשבתי שאני יסתכל מבעד המראה אני יראה מישהי כול כך שונה ממי שאני הייתי עד לפני השנה האחרונה .
עכשיו , מישהי אחרת .

*

׳תיישרי את הגב׳ עוד אחד מצימדי המילים שאני מתעבת נורא, ׳הפיסוק לא מספיק טוב׳ עוד אחד נוסף לרשימה הארוכה .
׳הפלייה שלך גרוע , תתחילי מההתחלה׳ עוד צמד מילים שגורם לדמי לבעבע בזעם מתחת לעורי השזוף .
אני מביטה במראת הסטודיו המבריקה המכסה את כול הקיר המערבי של האולם הגדול והמואר .
מיישרת את גבי , מפסקת את רגליי , ועושה את הפלייה הכי טוב שאני יכולה לבצע .
עייני עוקבות אחר תנועתיי דרך המראה הגדולה , מביטה על השתקופתי .
איני עוד מזהה אותה יותר , מי היא זאת אשר נמצאת בתוכי , גורמת לאני הישן להידחק הצידה , ולאני החדשה לתפוס את מקומה ?

*

לא חשבתי שזה יקרה . לא חשבתי שאני יסתכל מבעד המראה אני יראה מישהי כול כך שונה ממי שאני .
מישהי אחרת .