Stuck In The Moment פרק 22

~למחרת~
פקחתי עיניים והתמתחתי. העפתי מעלי את השמיכה ונכנסתי לאמבטיה. צחצחתי שיניים, ונכנסתי בחזרה לחדר שלי. שיפשפתי את העיניים שלי והורדתי את פיג'מה שלבשתי והתארגנתי לפגישה שלי עם הסוכן:
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=91456589
והרמתי את התיק שלי ויצאתי החוצה.
"לאן זה?” הארי עצר אותי
"לרחוק רחוק ממך. שרק הזמין אותי" (חחח שרק מלך בממלכה שנקראת רחוק רחוק מכאן או משהו כזה חח נראלי ._.)
"מצחיק. אני לוקח אותך" הוא קבע שיחררתי אנחה עצבנית ונכנסתי אחריו למכונית שלו
הוא הפעיל את הרדיו והתחיל לשיר. הנחתי את ראשי על הזכוכית של הדלת של המכונית והסתכלתי החוצה
"הארי. טעית בפנייה. היית צריך לפנות שמאלה. לא ימינה" אמרתי לו
"אני יודע" הוא אמר ברוגע והמשיך לנסוע ישר
"מה?? נו אז תחזור כבר!!” התעצבנתי עליו
"לא"
"מה?!?!”
"מה ששמעת"
"הארי תפסיק להיות כזה אידיוט!! אני עומדת לאחר"
"נפלא"
"מה נפלא בזה?!?!” צעקתי עליו
"שתאחרי לפגישה הזו ואז הוא בטח לא יחתים אותך על שום חוזה ו-”
"אתה מנסה להרוס לי את הסיכויים להתפרסם?!?!” בחיי שאני הולכת לרצוח אותו
"לא. אני מנסה להרוס את הסיכויים שלך לעזוב" הוא הסביר לי
"אתה תחטוף על זה!! ואם אתה לא עוצר עכשיו אני קופצת מהאוטו הזה אני נשבעת לך"
כנראה שהאיום הזה עבד כי הוא חנה בצד
איך שהוא חנה פתחתי מהר את הדלת ויצאתי החוצה. טרקתי אותה בעצבים והלכתי לתחנת האוטובוס הקרובה שם. הארי עקב עם המכונית שלו אחרי.
"תלך מפה כבר!!” סיננתי לו בכעס
"לא רוצה. אני המלאך שלך" הוא צחק
"כן אתה בהחלט המלאך שלי. אתה מאלך המוות שלי" מלמלתי
~~~באותו היום בשעה 8 בערב~~~
"אוקי אבא אני צריכה לדבר איתך" נכנסתי לחדר עבודה של אבא שלי מוכנה לשיחה הזו. התאמנתי עליה הרבה ואין מצב שאני לא אנצח בזה. אני לא הולכת לוותר על החלום שלי!!
״אמבר?״ אבא שלי שאל אותי כשנכנסתי לחדרו
״אבא אני צריכה לדבר איתך על משהו חשוב״ נכנסתי ואמרתי בבטחון
"מה עכשיו אמבר?” אבי נאנח. הוא בטח חשב שאני הולכת לחפור לו על איזה תיק או נעלי עקב או אפילו שמלה שראיתי ואני לא אעזוב אותו עד שהוא יקנה לי. כמה שהוא טועה…
"אני לא הולכת לדבר איתך על משהו שטחי כמו שמלה שאני רוצה, נגיד כמו השמלה הזו שראיתי ב-”
"אמבר!”
"נכון! אממ.. אתה זוכר את ההופעה שלי באקס פאקטור?” שאלתי אותו
"כן! ראיתי אותך בטלוויזיה, ורקדת מדהים!!” הוא החמיא לי
"אתה לא היחד שחושב ככה" חייכתי אליו
"מה זאת אומרת?”
"סטייסי, ניקול, מיילי וצ'לסי הזמינו סוכן או אמרגן או וואטאבר שיראה אותי והוא התלהב ממני, ואתמול נפגשתי איתו, ואתה צריך לחתום על חוזה" אמרתי לו בהתלהבות בנשימה אחת
"מה התאריך היום?” אבי שאל אותי מבולבל
"26 לאוגוסט" לא הבנתי למה הוא שואל אותי
"יש מצב שהזיזו את האחד באפריל?”
"אתה לא מאמין לי??” התעצבנתי עליו
"זה… אממ.. לא"
"אה כן? תחפש בגוגל מרטין ג'וניור. קדימה!” האצתי בו
"נראה נחמד, והוא בחור טוב. מה איתו?”
"יש לי פה את הכרטיס ביקור שלו, ואת המספר שלו.” הושטתי לו את הכרטיס ביקור והראית לו את צג האייפון שלי
"ואת נפגשת איתו אתמול?”
"כן, ועכשיו אתה צריך להיפגש איתו ולחתום על חוזה" הסברתי לו לאט
"ו..?”
"ואם הכל ילך כמו שצריך אני הולכת לרקוד בתוכניות טלוויזיה, לשחק לפעמים, ואם אני רוצה להוציא כמה סינגלים. אה ולדגמן.”
"נשמע נהדר!” אבא התלהב
"אני יודעת!! ושכחתי לספר לך אבל עכשיו נזכרתי! אנחנו נעבור לארצות הברית.”
"מה??? לא אמבר! אנחנו לא יכולים! יש לנו פה משפחה! חברים, עבודה-”
"אם הכל יצליח אתה לא תצטרך לעבוד בכלל" דאאאאאא
"לא אמבר. אנחנו לא יכולים לעזוב את המשפחה שלנו, ו-”
"משפחה?? איזו משפחה?? של המשפחה של אמא בכלל בקנדה!! והמשפחה שלך בישראל!!”
"זו המשפחה שלנו" הוא אמר לי ברוך
"זה לא משפחה!! זו משפחה?!?! אן חמודה והכל אבל היא ממש לא אמא שלי!! ג'מה היא לא אחותי. היא כמו חברה שלי. והארי??? האידיוט הזה!! אוח! שונאת אותו!! יותר משאני שונאת סנדלים עם גרביים וחצ'קונים, וזה אומר משהו!!!” צעקתי ונעמדתי
"אמבר!!” אבא התעצבן עלי ונעמד גם הוא
"מה?? רק אמרתי את האמת!! וחוץ מזה, אם ה"אהבה" הזו לא תחזיק לעוד הרבה זמן, אני אפספס את החלום שלי ואת הזדמנות להתפרסם!! רק בגללך!!” עשיתי לו רגשי אשם
"אמבר..”
"לא!! וחוץ מזה שאתה תצטרך להיות איתי רק עד שאני אהיה בת 18 שזה עוד שנה וקצת ואז אתה תעזוב אותי ותוכל לחזור לאן, ותזדקנו ביחד ותעשו עוד דברים שאני לא רוצה לחשוב עליהם בכלל" גיחכתי בגועל
"אמבר!!” אבא ניסה להשתיק אותי, בודק שאפחד לא שמע אותי לא הצלחתי להסתיר את החיוך שלי.
"אני.. צריך לחשוב על זה" הוא אמר לי
"לא נכון. אתה לא באמת תחשוב על זה. אתה סתם אומר את זה שאני אלך מפה" כאילו שנולדתי אתמול
"אמבר!” אבא התעצבן
"מה? רק אמרתי את האמת. אתה מכחיש דברים.” גיחכתי
"אמבר. תצאי מפה. עכשיו.” אבא כבר ממש כעס. לא שזה הפחיד אותי או משהו. להפך-נשארתי אדישה.
"אוח!" ויצאתי החוצה
"אבל באמת תחשוב על זה" ביקשתי ממנו לפני שיצאתי והוא הסתכל על הכרטיס של מרטין.
"אוקי.” הוא אמר לי וסגר את הדלת של חדר עבודה שלו
"איך הלך?” קיבלתי הודעה מקת'רין
"האמת? יחסית טוב" צחקתי
"באמת??”
"הוא שוקל"
"!!!”
"אני יודעת!!”
"טוב אני אדבר איתך כבר בפייסבוק. תתחברי!”
"אוקי חחחחח D:”
התחלתי להקליד לה עוד הודעה אבל התנגשתי בהארי שיצא מהמקלחת
"תסתכל לאן שאתה הולך!!” צעקתי עליו
"אני? אני הסתכלתי! את היית עסוקה באייפון שלך!”
"אם היית מסתכל כמו שצריך, היית רואה אותי ולא משתנגש בי!!”
"הסתכלתי!! ורציתי להתנגש בך אוקי?!” נפלט לו והוא מהר כיסה עם פיו עם ידיו.
"למה אני לא מופתעת?” גיחכתי למראה הפנים האדומות שלו.
"לעזור לך לקום?” הוא שאל אותי עדיין אדום
"לא. כבר למדתי לקום אחרי שמפילים אותי.” התעלמתי מהיד שלו שהוא הושיט לי וקמתי לבד
"כן. אני רואה" הוא אמר בציניות
"אתה מוכן להתלבש? בבקשה ממך?”
"כאילו שאת לא נהנית" הוא חייך חיוך מטופש
"אם להקיא בתוך הפה זה נקרא להנות, אז כן" החזרתי לו
"מצחיק" הוא זייף חיוך ואחרי שנייה מחק אותו
"מה אתה רוצה? אני לא כמו כל הזונות שלך שנהנות לראות אותך רק עם מגבת" לגלגתי עליו והתחלתי ללכת לכיוון החדר. איזו שיחה מרתקת -_-
"הן לא זונות שלי" הוא קרא אחרי גלגלתי עיניים וסגרתי מאחורי את הדלת.