החברים הכי טובים? פרק 1-עונה שניה

"זה היה רק חלום, רק חלום בלהות" מילמלתי מתנשפת, שמה את ידי על לבי הפועם בחוזקה
עונה 2
פרק1
"הל'? הכל בסדר?" נייל נכנס לחדרי
"כן, אני בסדר" נשמתי עמוק וקמתי מהמיטה שלי למקלחת כדי לשטוף את פני וכשחזרתי ברני, עובד ועוד עובדת בארמון הגיעו כדי לראות מה קרה
"הכל בסדר הנסיכה?" העובד שאל
"כן, היה לי חלום בלהות" חזרתי למיטה וכולם יצאו מחדרי חוץ מנייל
"מה חלמת?" ישב בקצה המיטה
"אני לא זוכרת, אבל אני רוצה לחזור לי אז אתה מוכן בבקשה לצאת מהחדר?"
"לא, אני לא רוצה להשאיר אותך ככה" הסתכל עלי מודאג
"אני בסדר באמת אני רוצה לחזור לישון בבקשה נייל תצא"
"טוב, אני יוצא אבל אם את צריכה משהו תבואי ישר" הסתכל עלי ולפני שיצא בדלת
"יום ההולדת שלי רק היום, הוא עדיין לא היה, ונייל לא התחתן עם אף אחת" מילמלתי לעצמי ונשכבתי חזרה במיטה
**
"מזל טוב!" האורחים צעקו ודמיינתי שוב את החלום שלי והתחלתי להתנשף בכבדות
"הנסיכה? את רוצה מים?" שאלו אותי הנהנתי
"אווץ'" שמעתי צעקה של נייל כמו בחלום לא זה לא מתגשם נכון נשפתי על הנרות מהר מבקשת שהגורל ישתנה
"הל'! מזל טוב!" נייל צעק נשמתי עמוק מחייכת שכנראה החלום שלי לא יתגשם
"ניילר! אני שמחה שיכולת להגיע" עמד לידי מחזיק בידי
"את חושבת שהייתי מפספס את זה? גם ההופעה התבטלה בגלל הגשם שהרס את כל הציוד" משך בכתפיו
"הפכת את היום הולדת שלי למושלם" הסתכלתי סביב על כל האורחים אשר רוקדים ברחבה
"האם תרקדי איתי עלמתי?" שם יד אחת מאחורי גבו ויד אחת מושטת לפנים והוא התכופף מעט
"יהיה לי לכבוד" הרמתי מעט את שמלתי ביד שמאל ביד ימין שמתי את ידי על ידו והלכנו לרחבת הריקודים מדי פעם נער או גבר אחר ביקש לרקוד איתי ובהתחלה לנייל לא היה אכפת אך לאחר כמה פעמים התחיל מעט להתעצבן וחסר סבלנות
"נייל תירגע הם רק מבקשים ריקוד קצר" הסתכלתי עליו כמהו חסרת סבלנות
"כי אני לא הספקתי לרקוד איתך ריקוד שלם" שילב ידיים בעצבנות
"בוא רגע" לקחתי את ידו והלכנו למרפסת "פה לא יפריעו לנו" אמרתי
"אני מתגעגע שהיינו בני שש עשרה בלי שאף אחד הפריע לנו לא צלמים, וגם לא ידעת שאת נסיכה" אמר כשרקדנו ידי על כתפיו וידיו על מותני
"גם אני, אבל אני שמחה שגילנו את זה או שאתה התפרסמת שנינו הגשמנו את החלומות שלנו" חייכתי
"החלום שלך היה להיות נסיכה?" נייל שאל מבולבל
"לא, אבל שהייתי ילדה קטנה כן" התרחקתי ממנו והסתכלתי על הגינה
"אני זוכר את זה, שהיינו ילדים תמיד רצית שנשחק בנסיך ונסיכה" גיחך ונוסף לי אדום ללחיים
"אני זוכרת לא הייתה חייב להזכיר לי את זה" הסתכלתי עליו צוחקת
"וגם זוכרת כשלא רציתי לשחק במשחק שלך רציתי שנשחק שאנחנו מפורסמים?" צחק וצחקתי איתו
"זוכרת הכל" לא הפסקתי לצחוק ממבוכה
"נייל? הל'? מה זה המקום הזה?" אני ונייל הסתובבנו אחורה והיינו המומים מהבן אדם שראינו