הבית (חלק5)

דן צעק בבעתה אך קולו לא נשמע, קולה של הילדה מחלומות אמש " תברח, תציל את עצמך, הוא מגיע" הדהד ברחבי החדר.
דן התעורר בחדרו, בבוקר. לא היה כל זכר לחלום האימה שחלם בלילה.
הוא התארגן ויצא אל בית ספרו.
-כעבור שבוע, רצוף בלילות מלאים באותו החלום עם הילדה המפוחדת המנסה להציל את דן מדבר כלשהו החליט דן לעשות מעשה באחד הלילות-
דן החליט שינסה להישאר ער, ולמקרה שירדם, הציב מצלמה על חצובה אל מול מיטתו וישב על המיטה בחיבוק ברכיים וחיכה למשהו שיקרה. הוא לא הרגיש אפילו לא טיפת עייפות, אך הדבר האחרון שזכר לפניי שנרדם הוא את הדלת נטרקת.
בבוקר של אותו היום (שבת) התעורר דן והרגיש כאבים חדים בגב ובצוואר.
הוא התקרב למראה ולא האמין למראה עניו, כל הגוף שלו היה בצלקות אדומות ושריטות וסימני חניקה. דן היה המום וברגע שסובב את הגב אל המראה הבחין בדבר מה על גבו וצרח צעקת אימה "אמאא!!!"
אמא של דן הגיעה במהרה לחדרו יחד עם ג'יימי."מה קרה? הכל בסדר???" שאלה בלחץ
"תראי תראי אמא את לא רואה מה יש לי על הגב??"
אמא של דן הביטה בו כאילו הוא נפל מהירח ומיד לאחר מכן פסקה" אין לך שום דבר על הגב… אתה שותה מספיק מים? כנראה אתה הוזה, אין לך דבר על הגב. תשכב לנוח אני אלך להביא מדחום ומים."
דן לא הספיק להשחיל מילה וכבר מצא את עצמו במיטה מטופל כמו חולה.
"אמא את לא מאמינה לי..?" שאל דן בזמן שאמו הרטיבה את המגבת והניחה לו על המצח
"זה בסדר, אתה תרגיש טוב יותר בקרוב.." ענתה אמו מביטה בבנה ברחמים.
דן החל לעוות את פניו בעצבנות ואמו הבחינה שהוא עומד להתפרץ כי היא לא מאמינה לו (לא מאמינה למה שהוא חושב שהוא רואה), ושמה לו אצבע על הפה ואמרה " אני אצא מהחדר ואחזור בקרוב לבדוק מה שלומך,תנוח".
דן שקע בשינה עמוקה.
-כעבור מספר ימים חזר דן למוטב והחלומות הפסיקו למשך שבועיים.-
בשיעור של מר. טורנהייל המורה נתן משימה וחילק את הכיתה לזוגות, דן קיבל את סופיה בתור שותפה. הם החליטו שהיא תבוא אליו אחריי שעות הלימודים והם יעשו את הפרויקט שלהם.
השעה 4 הגיעה ואיתה הצלצול בדלת