מה שלא הורג אותך , מחזק אותך! פרק 6

אני בולעת את רוקי ושואלת " חברים חברים? "
הוא מהנהן אליי , מבטו עדיין מחכה לתשובתי .
לא ראיתי את זה בא , חשבתי שהוא התגבר עליי משנה שעברה ועכשיו הוא סתם עושה לי טובה ומסיע אותי הביתה מדי פעם .
הייתי בהלם , לא ידעתי מה לענות הסתכלתי על פניו הממוקדות בי ,הוא היה כזה יפה …
לא.
אמילי .
תפסיקי .
את לא באמת רוצה אותו .
ליבי מתחיל לפעום בחוזקה , ואני לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה , אף פעם לא הייתי בו ,שאותו ילד מציע לי חברות פעמיים , אף פעם גם לא חשבתי ברצינות על זה ותמיד עניתי בשלילה .
לא היה לי חבר , ולא ידעתי גם מה זה , חוץ ממה שראיתי בסרטים .
אני מסובבת את פניי אל חלוני , מרגישה אותו עדיין נועץ בי מבט "אני צריכה לחשוב על זה " מלמלתי .
הוא שתק אז הצצתי בו בחטף , הוא קלט את זה ונשארתי עם פניי לכיוונו , הוא הביט בי במבט אטום ואני דחקתי בו במבטי
"אתה אפילו לא מכיר אותי כל כך טוב " אני אומרת בפיזור נפש
ומוסיפה "אתה באמת רוצה שניהיה חברים? " , הוא ממשיך להביט בי במבטו האטום שגורם לי להרגיש תחושת לחץ עוד יותר .
" תפסיקי לסבך את זה " הוא משיב קצרות ואני שותקת , בפניו עולה הבעה עצבנית מעט ואני כבר מרגישה שהוא מאבד את סבלנותו כלפיי.
אני מפחדת לענות , בשני המצבים . אם אענה בחיוב , איני יודעת איך להתנהג ,
ואם אענה בשלילה – אאבד אותו . לנצח כנראה .
הייתי נורא מבולבלת ובאמת הייתי צריכה זמן … אך אני יודעת שהוא בטח יחשוב שהתשובה היא לא , וזה לא נכון!
"ג'ייס …. " אני ממלמלת "אתה באמת בן אדם נהדר ! אבל לא הייתי במצב הזה אף פעם לפני " אני מחליטה לספר לו על התלבטותי ומה עובר לי בראש .
פניו מתרכחות מעט " באיזה מצב לא היית אף פעם ? " הוא שואל , ואני מבינה שהוא לא מבין למה אני מתכוונת בכלל .
אני משפילה את מבטי אל אצבעותיי השלובות ומרגישה את ידו מושטת אל סנטרי , החמימות שהיד שלו משרה אל פניי כל כך מחשמלת , שאני מאבדת את ריכוזי בשנייה , עיניי נעצמות ואני מיד פותחת אותם כשג'ייסון מרים את פניי כדי שאביט בו
אך אני בכל זאת משאירה את עיניי מושפלות והוא פולט אנחה "באיזה מצב לא היית אף פעם ? " הוא שואל שוב , היד שלו עדיין על סנטרי מחכה שאביט בו ,שאענה לו .
כל כך בא לי לחבק אותו עכשיו ,אני תוהה אם רק ממגע ידו אני מרגישה כל כך מחושמלת וחסרת ריכוז , איך זה יהיה כשכל גופי יגע בו .
אני צריכה לאזור כל חלקיק של ריכוז כדי להעיף את המחשבה הזאת מראשי
ואני מביטה בג'ייסון , אוי זאת הייתה טעות .
עיניו הכל כך יפות , ופניו החלקות כתינוק .
"אמילי? " הוא שואל , לא מסיט את מבטו ממני .
"ממ?" אני ממלמלת עיניי עדיין נחות על תויי פניו היפות
ג'ייסון מחניק חיוך שובבי ואני מרגישה איך גופי מתמלא בלהט רק מחיוכו .
אני לעומתו לא מחניקה את חיוכי ונותנת לו להתעקל על שפתיי לחיוך רחב ,
הוא מתקרב אליי .
מאוד קרוב .
כן ,ההרגשה אכן משכרת חושים . הוא מחבק אותי , חיבוקו חם כל כך , ידיו הגדולות ממש עוטפות את כולי , ואני מחזירה חיבוק משלבת את ידיי מאחורי גבו
אני מרגישה איך גופינו נעשה כאחד וזה גורם לעורי לסמור ולאלפי צמרמורות לעלות ולרדת בגבי .
אני מתענגת מהחיבוק ומקריבה את ג'ייסון אלי עוד הוא נענה ומתקרב . הרצון הזה להשאר איתו ככה לנצח כל כך חזק שאני לא יודעת כבר כמה זמן אנחנו מחובקים ככה ולמי אכפת מהזמן בכלל . ראשי על חזו של ג'ייסון ואני שומעת את נשימותיו ודפיקות ליבו .
אני חושבת שזה אחד מהרגעים הכי כיפיים ומענגים שהיו לי בחיים .

אחרי שלושת אלפים שמונה מאות ושתים דפיקות והאמת, מי ספר .
התנתקתי ממנו , הוא עדיין קרוב אליי סנטימטרים ספורים שמתי לב שהוא כבר לא יושב על מושבו אלה יותר על מושבי . חיוך עולה על פניו וכך גם על פניי.
"ניראה לי שאני אזוז עכשיו " אני אומרת .
אני משתנקת כשג'ייסון מתקרב ושוב מחבק אותי , אני מחזירה לו חיבוק .
הפעם הוא מתנתק מהחיבוק "עכשיו את יכולה ללכת " ואומר .
אני מחייכת אליו ויוצאת מהרכב . למרות שקר , אני לא באמת מרגישה את הקור עכשיו .
הוא חימם אותי כל כך בחיבוקו החמים והנעים שהייתי יכולה להשאר בזרועותיו לנצח.