Stuck In The Moment פרק 18
לפני שאתן קוראות תשמעו את השיר הזה ברקע!!!
https://www.youtube.com/watch?v=fZly12eGpNA
~~~4 וחצי לפנות בוקר~~~
השתעלתי שוב. סעמק. לא רוצה להיות חולה!!! אין אפחד בבית ואני לא רוצה להיות חולה לידו… חשבתי וקמתי מהמיטה ונכנסתי לאמבטיה ושטפתי פנים.
'פאק, אני בוערת׳ מלמלתי ופתחתי את הארון תרופות.הוצאתי משם כדורים שירגיעו את הכאב ראש שלי ושתיתי אותם. לגבי הכאב גרון.. נטפל בו מחר.
פתאום הרגשתי סחרחורת ממש חזקה
איבדתי שיווי משקל ונתמכתי בכיור. התחלתי להשתעל בחוזקה, עד שכמעט הקאתי. אחרי שהסחרחורת טיפה נרגעה החלטתי לחזור לישון. הלכתי בצורה ממש עקומה, כאילו אני שיכורה וששלחתי יד לתמוך בקיר, גיליתי שאין שם קיר ונפלתי לתוך חדר. היה חשוך שם ומיששתי את האוויר עד שנתקלתי במשהו קשיח- מיטה. נעמדתי בעזרתה וכששלחתי את ידי אל מתג האור כדי לראות איפה אני, הסחרחורת שלי הייתה ממש חזקה ונהיה לי חם יותר.
כבר לא הצלחתי לנשום כמו שצריך ונחנקתי. השתעלתי מהר ואז, פשוט התמוטטתי על המיטה.
-נקודת מבט הארי-
״אח!!!״ צרחתי כשמשהו נפל על גבי החשוף שיפשפתי עיניים ופתחתי את האור. אמבר. מה היא עושה פה?
״אמבר קומי. לכי מפה! אני רוצה לישון״ ניערתי אותה והיא לא הגיבה
״אמבר זה לא מצחיק״ יצאתי ממתחת השמיכה והיא עדיין לא הגיבה
״אמבר אני אנשק אותך״ הזהרתי אותה
למה היא לא מגיבה? נלחצתי
״אמבר זה לא מצחיק!!״ הקול שלי רעד
ראיתי רק את הגב שלה ולא את הפנים שלה. הפכתי אותה בזהירות וראיתי שהיא… ישנה?? היא הייתה מאוד חמה וראיתי שהאור בשירותים דולק.
הלכתי אליו וראיתי את ארון התרופות פתוח. מה היא עשתה?? נלחצתי
הוצאתי מגבת מהארון והרטבתי אותה מהר. הדלקתי את האור בחדר שלי והתיישבתי לידה. הנחתי בעדינות את המגבת הרטובה של המצח שלה שהיה רותח, והנחתי יד על הלב שלה. למה אני לא מרגיש כלום?? זה לא הגיוני. זה לא יכול להיות. הנחתי את אוזני על החזה שלה והמצב לא השתנה.
״אמבר!! אמבר תתעוררי!! בבקשה!!״ צעקתי לה ולא שמתי לב שהתחלתי לבכות. היא לא הגיבה. בידיים רועדות הרמתי את הטלפון והזמנתי אמבולנס.
הם הגיעו כעבור 10 דקות והרימו אותה על אלונקה. איך זה הגיוני? חשבתי שהייתי באמבולנס
הרי לפני כמה שעות היא סטרה לי!!!
ליטפתי את ידה שפתאום הפכה להיות קרה. מה קורה פה?? התחלתי לבכות מחדש. ירדנו מהאמבולנס ונכנסנו לבית החולים. הם הכניסו אותה לאיזה חדר וניסו לבצע בה פעולות החייאה.
התעצבנתי כשראיתי רופא מנשים אותה אבל אם זה מה שיעיר אותה שידחוף את הלשון שלו לגרון שלה כמה שהוא רוצה.
-נקודת מבט אמבר-
התעוררתי מחוברת לכמה צינורות ולמכונת הנשמה בבית החולים?? מה??
הבחנתי בהארי שנרדם על כיסא ליד המיטה שלי. הוא כנראה חיכה עד שאתעורר.. הוא נראה כמו מלאך שהוא ישן ככה.. מה את חושבת על דבר כזה?!?! קול בראש צעק לי אבל למרבה הפלא, השתקתי אותו.
ואז נזכרתי באתמול, השתעלתי חלושות ופתאום הארי התעורר וזינק מהכיסא.
״אמבר!!!״ הוא קרא באושר ומחץ אותי בחיבוק
״הארי.. למה אני פה?״ שאלתי אותו
״לא יודע.. חשבתי שאת תדעי לענות לי על זה״ הוא אמר והתיישב לצידי
״מה? אני בסך הכל לא הרגשתי טוב אז לקחתי תרופה והתעלפתי״
״כי כשלקחת תרופה, אז לקחת יותר מדי כי היית מטושטשת אז כמעט הרגת את עצמך-״
״אז איך אני פה?״
״נפלת עלי וראיתי שאת לא מגיבה אז הזמנתי אמבולנס״ הוא סיים לספר
״אז.. אתה בעצם הצלת אותי?״ שאלתי אותו
״עכשיו, כשחושבים על זה? כן״ הוא חייך לעצמו והשפיל מבט
״אז.. תודה לך״ אני יודעת שזה מטופש ככה להודות לו. הרי, הוא אשכרה הציל את החיים שלי!!
״כן. אם הוא לא היה מתקשר אלינו בזמן.. אז.. הבנת.״ הרופא שנכנס לחדר אמר
״האמת שהוא הביא אותך חצי מתה״ הרופא הוסיף לא משפר ההרגשה שלי
אני והארי סתמנו עד שהרופא יצא.
הארי הביט בדלת ואני הבטתי בו.
״הארי״ קראתי לו והוא הסתכל עלי
היינו דיי קרובים והבחנתי בכמה דמעות שהתייבשו לו על הלחי
״אתה.. בכית?״ שאלתי אותו מגחכת. לא התכוונתי בקטע של ׳לצחוק עליו׳ אלה בקטע כזה של ׳איזה חמוד הוא!׳
״מה?? לא!!״ הוא הפנה את ראשו ממני מסמיק.
״נו דיי הארי! זה ממש חמוד..״ צחקקתי והוא חזר להביט בי
״באמת?״ הוא שאל מופתע
״כן״ חייכתי אליו ושנינו שתקנו. שתיקה מביכה…
"את יודעת.. זה היה ממש מפחיד" הוא אמר פתאום
"מה?”
"הקטע הזה.. הייתי בטוח שאני הולך לאבד אותך" העיניים שלו נצצו מחדש (כאילו מדמעות)
"הארי…” לא היה לי מה לומר ושוב.. שתיקה מביכה
"את יודעת, גיליתי שעברתי שלב בX פקטור" הוא ניסה להעביר נושא
"באמת? אמרתי לך שאתה תצליח!!” חייכתי אליו עד כמה שיכולתי. עדיין כאב לי הראש.
"כן.. צדקת..” הוא אמר ושוב… אותה שתיקה מביכה ומפגרת.
"אני יודעת שזה מפגר להודות לך ככה, אבל.. אמממ.. תודה" אמרתי לו שוב והסמקתי. זה היה כלכך מביך! בהתחשב למה שקרה כמה שעות קודם.. הסטירה, הכמעט נשיקה…
"אממ.. אמבר?”
"מה?”
"מה.. קורה בנינו?” הארי שאל אותי
"לא יודעת" עניתי לו בכנות
"אני יודע שזה מוזר, וזה לא יכול לקרות, אבל התאהבתי בך. אני פאקינג התאהבתי בך" הוא אמר לי, בוחן אותי
"הארי… אני.. ישלי חבר, ו-”
"ואם תיפרדו?”
"אז… אני לא יודעת"
"אבל… את בכלל אוהבת אותי?” הוא פתאום שאל אותי. השאלה שהכי חששתי ממנה.
מה אני אמורה לענות לו?? הרי, כל פעם שהוא נוגע בי, אני קופאת. כל פעם שהוא לוחש לי משהו ישלי פרפרים בבטן. אז כן- אני גם התאהבתי באחי החורג. מסתבר.
אבל מצד שני, אני לא סובלת בנים צסטיונרים כמוהו. אבל.. הוא מדליק אותי עם כל צעד שהוא עושה ומעצבן אותי אותי עם כמעט כל דבר שהוא אומר.
זה נקרא אהבה? זה שאנחנו לא מפסיקים לריב כמו שני מפגרים?
סעמק. מה אני אמורה לענות לו? מה יצא מזה אם אני אגיד לו כן? שומדבר טוב. עדיף שאני אגיד לו 'לא' ונסגור סיפור. הרי שומדבר לא יתפתח מה"אהבה" הזו.
"אני מצטערת הארי.. אני לא מרגישה אליך כלום.” לחשתי לו מנסה להסתיר את זה שהקול שלי רועד
תגובות (12)
אמאלה איך נבהלתי!!!
אבל תמיד ברגעים האלה אני רוצה שהם יהיו ביחד ושהיא תגיד שהיא אוהבת אותו וברגעים ם מייקל שהיא תהיה עם מייקל!!!אוףףף הסיפור הזה מסובב לי את הראש,הוא כתוב בצורה יותר מדי טובה ומשכנעת!!!תפסיקי בבקשה להיות כל כך מוכשרת!!!
לאב יו
עוד שנייה מתתי ביחד איתה >_<
תמשיכייייי
פאקקק אמגג תמשיכיייייייייייייייייייי
– סליחה שלא הגבתי פרקים קודמים לקחו לי את המחשב לכמה שעות:( –
אומייגאד תמשיכייייי!!!!!
מהמם תמשיכי
וווואווו איזה פרקקק!! אני מתהההה!! תמשיכי דחוף פליזזזזזזז!!!
פאקק עמדתי לבכות פה יחד עם האזה!! איזה חמוד הוא אלוהים!!
ומייקל ממש חמוד אבל.. היא והארי צריכים להיות ביחד. חייבים להיות ביחד.
דייי אני חייבת שתמשיכיי!! 3> 3> 3>
נו תגידי כבר את האמת שאת מאוהבת בו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
אבל הארי? אני תמיד פה בשביל לנחם אותך!
ותמשיכי עכשיו או שאני מתההההההההההההההההההההההההה
אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע
מזזזזההההההה?! פאקינג חשבתי שהיא מתה :0
אמג האזה קטן שלנו מאוהב ❤
אמבר בואנההההההה מזה גם כן לא מרגישה כלום?!?!
אני אישית יבוא לרצוח אותךךךךך
גררררררר האזה תן לה כאפה שתמות
זה מושלםםםםם
פליזוש המשךךךך
לאאב יווו
יאוווו תמשיכיייי
יופי עכשיו יש. לה. פיצול. א-י-ש-י-ו-ת!!! המשך!!!!
תמשיכיייייייייייייי