חצאים- פרק 40

היא התעטשה. היא התעטשה בפעם השנייה. היא התעטשה בפעם השלישית. אני צחקקתי. היא הוציאה את הצמיד מהקופסא והגישה לי אותו כדי לתת לי לשים לה אותו על היד. הוא התאים לה בדיוק. נישקתי אותה נשיקה קטנה ואוהבת וחייכתי אליה את החיוך הכי גדול שיכולתי. כשהיא אמרה לי שתכשיט היא אף פעם לא קיבלה או לא קנתה, שזה בעצם התכשיט הראשון שאי פעם יהיה על גופה, שאי פעם יהיה ממש שלה, התרגשתי, הצטמררתי. להבין שאני עושה בשבילה ונותן לה דברים שהם ראשונים בחיים שלה, שלתחושה הראשונית אין דומה, גרם לי לחייך. לא יכולתי להפסיק לבהות בה.
" אתה שם לב שאתה בוהה בי? " היא שאלה בצחוק.
" אני לא יכול שלא.. " נאנחתי, " תהיי קצת פחות יפה ".
" אני בכלל לא " היא קבעה.
" אל תיאלצי אותי להשתמש בכוח כדי להראות לך כמה את כן ".
" אני לא מפחדת ממך " היא צחקה.
" הופה מישהי פה קיבלה אומץ ".
" רק בקטנה " היא אמרה בצחוק ושתתה עוד שלוק מכוס השתייה שלה. הטלפון שלי צלצל, אפילו בשבת לא נותנים לי מנוחה. ' ענבר ' הופיע על הצג. עצם זה שהיא מתקשרת אליי בשבת זה סימן לא טוב. נפגשנו כמה פעמים אחרי הלימודים במשך השבועיים האחרונים, היא כמעט ולא הייתה צריכה את העזרה שלי בכלום. מידי פעם שלחתי לה סמס התעניינות של מה קורה, והיא אמרה כמה היא עסוקה, זה הצחיק אותי.
" מה קורה? " שאלתי כשלחצתי 'ענה' על השיחה וסימנתי בלי קול לעלמה שזו ענבר.
" בסדר " היא אמרה, " אתה עסוק במשהו? ".
" אני עם עלמה.. קרה משהו? " שאלתי מודאג.
" אני.. אני לא רוצה להפריע פשוט.. ".
" מה? את מלחיצה אותי.. מה קרה? ".
" אני יודעת שזה ישמע לך כאילו אני ילדה קטנה.. אבל.. מישהו הזמין אותי לצאת איתו ואני ממש תקועה ואין לי מושג מה לעשות, מה ללבוש ואיך להתנהג, חשבתי שתוכל לעזור לי.. אתה הילד שכולם מקבלים ומעריכים ".
" איזה חמודה אלוהים " נאנחתי, " אני לא ממש יודע מה להגיד לך בקשר לזה אבל חכי שנייה אני אעביר לך את עלמה היא בטוח תעזור לך ". עלמה עשתה תנועה עם היד שלה של 'הא?' ואני הגשתי לה את הטלפון. " היי " היא אמרה והשיחה שלהם התחילה. עלמה אמרה לה את הדברים שכולם אומרים, של תהיה אתה עצמך בלי מסכות, של לצחוק וליהנות ולא להתרגש יותר מידי, להשקיע אבל לא להשקיע יותר מידי. אחרי כל זה הצלחתי להבין שענבר עדיין לא נרגעה, אז עלמה החכמה ניסתה ליצור לה דמיון מודרך של סצנה מתיאטרון שבו היא מתאהבת במישהו, או נפגשת עם מישהו בפעם הראשונה. איך היא היית המתנהגת, איך היא הייתה משחקת בצורה שהייתה יוצאת הכי אמיתית. הערצתי אותה על המילים שלה. אחרי כמעט רבע שעה השיחה הסתיימה.
" את משהו את " נאנחתי והסתכלתי על הגינה.
" מה עשיתי? " היא שאלה בצחוק והתעטשה שוב. שוב ציחקקתי.
" את פשוט מעולה בלתת עזרה ".
" די נו.. עוד מחמאות? לא קיבלתי מספיק היום? " היא שאלה והעבירה את מבטה לעבר הבריכה.
" את רוצה להיכנס? " שאלתי אותה בחיוך מתגרה.
" אני.. " היא התחילה לומר.
" את רוצה להיכנס " קבעתי והיא הנהנה בחיוך של ילדה קטנה. " נעלה לחדר של אחותי ותבחרי בגד ים, זה ממש לא בעיה ".
" תמיד אהבתי להיות בתוך מים.. " היא אמרה, " גם אהבתי להיכנס לכל מיני אקווריומים כאלה שרואים את הדגים מבפנים. הייתי באחד כזה בחיים שלי וזו חוויה שאני לא מצליחה לשכוח ".
" היית רוצה להיות בעוד אחד כזה? " שאלתי.
" אני מבינה לאן אתה חותר.. שלא תעז. זה כסף וזה משהו שהוא לא נגיש כאן בעיר.. עזוב. עכשיו יש לנו בריכה לנצל ".
" איך את מרגישה? " שאלתי אותה.
" מאוהבת " היא אמרה לי בחיוך. אני נמסתי, פשוט נמסתי. עלינו שנינו לחדר של אחותי והגשתי לה בגד ים שחור. אני הלכתי רגע לחדר שלי וזרקתי לה חלוק מהארון, הוא היה גדול עליה בכמה מידות וזה הצחיק אותי. הלכתי גם אני להחליף לבגד ים. אחרי חמש דקות ירדנו שנינו בחלוקים למטבח. לקחתי לנו כמה פירות ומים והלכנו לבריכה. הנחתי את המזון בצד והורדתי את החלוק. היא הסתכלה עליי בחיוך כשנכנסתי למים.
" מצטרפת? " שאלתי אותה אחרי שהראש שלי כבר נרטב.
" אני מתביישת " היא אמרה לי בחיוך.
" נו " העצתי בה, " קדימה ". היא הורידה את החלוק וחייכה אליי. אני בחנתי את הגוף שלה, אני לא אוהב לעשות את זה אבל פשוט לא הייתה לי ברירה. הייתי המום, השתתקתי.
" בדיוק מזה חששתי " היא אמרה מובכת והפנתה את הראש שלה למקום אחר והעבירה את האגודל שלה אל פיה כמתביישת.
" אין לך במה.. " אמרתי אחרי שיצאתי מהריחוף שלי, " את מדהימה ".
" אני.. בזה אני באמת לא בטוחה " היא אמרה והתיישבה על קצה הבריכה עם הרגליים שלה בתוך המים. היא התחילה להעביר אותם קדימה ואחורה והשעינה את הראש שלה לאחור כנהנית מהשמש. לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה. כל תנועה שהיא עשתה חישמלה אותי. היא נגעה נגיעה עדינה במים וחייכה חיוך קטן. היא שוב התעטשה.
התקרבתי אליה. היא הסתכלה לי עמוק אל תוך העיניים. " תהיי בטוחה. וחוץ מזה תקשיבי שנייה " התחלתי לומר לה, " בעבר כשהייתי רואה בחורה בבגד ים הייתי בוהה בה במקומות המעניינים ולא מפסיק, הדבר היחיד שהייתי חושב עליו וסליחה על הבוטות זה כמה אני רוצה לדפוק אותה. זה קרה במשך השנה האחרונה עד שאני פגשתי אותך. זו הפעם הראשונה שאני רואה אותך ככה, ואני נשבע לך שאני לא חושב על זה. אני פשוט חושב על היופי שלך, על הרצון שלי לנשק אותך אבל לא על הרצון לעשות דבר מהיר שאני אתחרט עליו. אני לא חושב עלייך כגוף, כסתם גוף בלי תועלת, אלא אני מסתכל עלייך ואני רואה את האישיות שלך שמתאימה באופן מושלם בגוף מושלם. בחיים שלי לא הרגשתי כל כך אפשר להגיד מוסרי כמו עכשיו. אני רוצה להגיד לך תודה על השינוי הזה, אני נעשה אדם טוב יותר בזכותך ". היא הסתכלה עליי ולא היה לה מה להגיב. היא נכנסה לתוך המים בתנועה איטית, תנועה שבה בחנתי כל שנייה. היא קפצה בתנועה חמודה מהמים הקרים שנגעו בגופה ושמה את ידיה על גבי התחתון. הסתכלתי על שפתיה. היא נישקה אותי ואני הצמדתי אותה אליי כדי שהיא תהיה כמה שיותר קרובה אליי. צחקנו אחרי שהתנתקנו, צחוק חמוד ומרגיע. שחינו קצת בבריכה, השפרצנו קצת מים אחד על השני. נהנו גם מהשמש המדהימה של יום שבת. אחרי זמן מה יצאנו מהבריכה ונכנסו שוב לחלוקים שלנו. נשכבנו על הדשא כשראשה של עלמה על בטני. בהינו בשמיים ושוב נתנו לכל צורה של ענן ייחוס.
אחרי הבריכה עלינו לחדרים, החלפנו בגדים, פנינו לחדר שלי והתחלנו לשמוע את כל הדיסקים הכי טובים שהיו לי. היינו צמודים, קרובים, האזנו למוסיקה ופשוט נרגענו, לא רציתי שהיא תתאמץ יותר מידי.
בערב ישבנו לארוחת ערב משותפת עם ההורים שלי. אחרי הארוחה ביקשתי ממנה למדוד חום. 37. 'אתה רואה?' היא אמרה, 'זה היה וירוס של שלושה ימים, וזה עבר רק בזכותך, בזכות הטיפול שלך'. אני חייכתי אליה ונישקתי אותה נשיקה עדינה. הוצאתי מהארון שלי מצאים זוגיים חדשים ולקחתי אותה לחדר האורחים.
" מה אתה עושה? " היא שאלה לא מבינה.
" מחליף מצעים " אמרתי.
" יש סיבה? " היא שאלה.
" אני רוצה לישון במצעים נקיים " אמרתי.
" זה אומר ש.. " היא שאלה מחויכת.
" כן " אמרתי לה בצחוק, " כשאת לא חולה אף אחד לא ימנע ממני לישון איתך כפיות ".