האור האחרון-פרק 17 בלו,קאיה וג'ון נגד 100 מכשפים

ג'ון:
שמעתי את בלו צועק שאנחנו תחת התקפה.
"מעולה!" אמרתי והידיים שלי בערו קצת."זמן מושלם לאימונים!"
"כן!" צעקה קאיה.שנינו ירדנו במהירות,משאירים את ברטלמיו וג'ס מאחור.

ג'סיקה:
"אולי כדאי שנלך?" שאלתי את ברטלמיו.
"הם יטפלו בזה" הוא אמר."הפסקת לשרת אותי,למה?" שאלתי בקול מסכן.
"משום שהוא די גרייסי"

ג'ון:
ירדנו והגענו אל היציאה.החול היה שחור.אחד המכשפים ירה מעין עשן שחור לעברנו.
קפצתי הצידה.מכשף אחר ירה עשן ירוק."זה כישוף אש וולקני?" שאלה קאיה והזיזה את ידיה באוויר.
בזמן שהיא הזיזה אותם,החול שקע וכמה מהם נפלו.היא הפנתה את עין ימין אליהם,ולפתע הכל נעצר.
הזמן עצר מלזוז,ואנחנו לא יכולנו לעשות כלום.עין ימין של קאיה שחררה מאין רטט על האוויר,ומעל חצי מהמכשפים שרצו לעברנו,נפלו.אחרי שהם נפלו,הכל זז בחזרה.
"וואוו" קראתי.בלו הרים את הגרזן,ואבני הברקת זהרו."אלמנט האדמה.רעידת אדמה!" קרא בלו,והנחיט את הגרזן על האדמה,כשקרע עצום נפער לכיוונם של המכשפים.חצי מהמכשפים שנשארו,נפלו אל
הקרע באדמה.
"תורי!" צעקתי ורצתי אל המכשפים שנשארו:"אלמנט האש.שוט בוער" קראתי.הצמדתי את היידים שלי,ושוט עשוי אש ארוך יצא מהם.כיוונתי את השוט אל המכשפים,והשוט הפיל את כולם מלבד אחד.
"הפלנו איזה 100 מכשפים!" קרא בלו בהתפעלות.לפתע,כל המכשפים שנפלו הפכו לצללים,שנכנסו אל תוך גופו של המכשף שעמד."אש וולקני.יצרת חיילים" אמר המכשף שעמד.על פניו הייתה צלקת אדומה.
"נו באמת,הם היו רק איש אחד?" קרא בלו.האיש שלח את ידו לעברנו,וקרא:"אש וולקני.התפרצות הר הגעש" לפתע,הר געש עצום עלה מן החול השחור.הוא היה מפחיד.
קאיה צעקה:"תן לי את החנית" בלו זרק לעברה את החנית של ברטלמיו.
אבני הספיר זהרו,והיא הנחיטה איתו מכה על האדמה:"ניגוד!" לפתע הזמן עצר שוב.הפעם,
הרטט יצא מן החנית,ועילף אותי ואת בלו.

רקס:
נשארתי מאחור עם ג'סיקה וברטלמיו."אתה אמור להגן עליו" רטנתי לעבר ברטלמיו.
"הוא יהיה בסדר.אימנתי אותו בכישוף אש" אמר ברטלמיו בשלווה."וזהו?מה אם הוא עומד מול כישוף אש וולקני?זו החולשה של אלמנט האש!" קראתי."החולשה של אלמנט האש זה אלמנט המגמה" תיקן אותי ברטלמיו וקם מהכיסא."אני יותר דואג לגבי אקסליבר,ומקווה שהוא לא הגיע לחלק השני של הנשק שלו".
"החלק השני?" שאלתי בבלבול."כן.אקסליבר מחזיק ב'חרב הסופה'.אבל,היא שבורה.הכח האמיתי שלה יקום אך ורק אם הוא ימצא את החלק השני.וזה ידוע,שחלקים של נשקים תמיד נמשכים זה לזה" אמר ברטלמיו.
"מה אמרת?" התפרצה ג'סיקה לשיחה."שחלקים של נשקים תמיד נמשכים זה לזה".
"כמו מגנט?" שאלה.
"בדיוק".
"וגם כמו…מפה?" היא שאלה בחיוך.