החיים על פי הילה- פרק 4

"אני לא אוהבת אותך," אמרתי והסתכלתי עליו, שילך כבר. ואז… פתאום הוא נישק אותי.
״ועכשיו?" הוא שאל. לא ידעתי מה להגיד לו….
—————————————————
פשוט ברחתי משם, לאן שהרגליים יקחו אותי, רק רציתי לרוץ, להרגיש את החופש, את שיערי המתנפנף ברוח. רצתי ורצתי, ואז נגלה מול עיניי הבהירות אגם יפיפייה, גדול , פרחים מסביבו, אווזים, ודגים בני יומם בתוכו. לא חשבתי כל כך באותו הרגע, קפצתי למים הקרים, שחיתי, קפצתי, נהנתי מכל שניה באגם היפה הזה. הסתובבתי לשמע קול יללה של כלב אבוד, ראיתי בחור בגיל שלי, שזוף, עיניו כחולות ושיערו חום. יצאתי מהמים.
״היי, אני הילה, אתה מפה?״ שאלתי בהתרגשות, אני אוהבת להכיר אנשים חדשים.
״כן, אני פה מהפנימיה,אני אסף.״ אמר והושיט את ידו ללחיצת יד. לחצתי את ידו הגדולה והנעימה.
״ גם אני מפה, זאת עם הסווצ׳רט,״ אמרתי.
״באה למים?״ שאל בקול מצחיק…
״כן,כן רק אני הולכת להביא בגד ים.״ השבתי באותו הקול. הוא צחק. חייכתי לעצמי והתקדמתי לעבר הפנימייה.

נקודת מבט אלכס:
התקדמתי לחדר של אדווה, היא ״מתכננת לי הפתעה״. בדרך פגשתי את ההילה הזאתי, בלי הסווצ׳רט, חתיכה… אז בגללה דניאל שוכב בחדר בוכה.
״הלו הילה, מה קורה יא חתיכה?״ שאלתי… היא נתנה לי סטירה והתקדמה לחדרה, סתומה…

נקודת מבט הילה:
אידיוט שאין דברים כאלה!
שמתי ביקיני ורוד- לבן ויצאתי אל עבר האגם, הבנתי שטעיתי בדרך, הסתובבתי לפנות אל אז יד חזקה אחזה בי ומשכה אותי אליה…