שיגרה או מה? פרק 3 :)

״האומנם?״ שמעתי קול מאחוריי וישר הסתובבתי במהירות.. וזה נכון! הם באמת היו שם.. כל אחד במקום אחר, המתולתל שעמד מאחריי לא הצליח וכנראה שגם לא רצה למחוק את החיוך הדבילי שלו מהפרצוף ״משהו מצחיק אותך?״ שאלתי עם פרצוף נוקשה על פניי ״הארי״ הוא אמר מושיט יד ״לא אכפת לי״ אמרתי נותת לו כיף ומשאירה אותו עם פה פעור והולכת לבנג׳מין ״מאיפה הבאת לי אותם?״ שאלתי את בנג׳מין ונראה שהראש שלו היה עסוק במקום אחר, הוא הלך לעבר הבנים משאיר אותי מבולבלת לבד עם עצמי . עד שבנ׳מין הועיל בטובו ואמר לי להוציא את כל הבנות. נרגשות החוצה, פסעתי אליהם ושרקתי שריקה שתעמיד אותם במקום ״כל הבנות שרוצות לפגוש את ׳וואן דיירקשן׳ צריכות לצאת החוצה!״ צעקתי בכל כוחי והם יצאו החוצה כמו עדר של כבשים וסגרתי את הדלת הגדולה מזכוכית ״זה הלך חלק״ מילמלתי והסתכלתי על בנג׳מין שדיבר עם הבנים. החנות יכלה להכיל הרבה אנשים היא מאוד גדולה בגלל זה לא היה בעיה של צפיפות… ״ג׳יין התרשמתי!״ אמר בנג׳מין והוציא אותי ממחשבותיי ״מה? אה.. זה.. זה כלום״ אמרתי מחייכת חיוך עקום ומרימה את כל הדיסקים שנפלו על הרצפה ״תשמעי מה הולך להיות, הם הולכים לחתום על דיסקים שעה שעה וחצי ואז ילכו נכון בנים״ אמר לי בנג׳מין מרחוק , רגע.. מה הולך פה??? למה הכל לא בשיגרה שלי? למה הכל השתנה פתאום? ״טוב..״ מילמלתי מבולבלת והלכתי לעבר הקופה ״עוד עשר דקות בערך ניתן למעריצות להיכנס ולקנות דיסקים והבנים ייחתמו סגור?״ שאל בנג׳מין והסתכל עליי ועל הבנים ״מה שתגיד״ התכופפתי ולקחתי את התיק השחור שלי והוצאתי קופסת סיגריות משם ״ג׳יין עכשיו?״ שאל בנג׳מין ״יש עוד 10 דקות אתה אמרת וחוץ מזה אני חייבת!״ התחלתי להתרגז והוצאתי את המצית מהכיס האחורי.. מה עובר עליי היום?? למה אני עצבנית כל כך?! ״סליחה״ התנצלתי בפני בנג׳מין והוא הנהן בראשו וחייכתי לו ״חכי ג׳יין! אני יבוא איתך״ ראיתי את זה עם הבלורית השחורה וזיפים בפניו והרבה קעקועים בגופו מתקדם אליי ומוציא סיגריות מכיסו, חיכיתי לו והלכנו ביחד מהיציאה האחורית של החנות לעשן ״בדרך כלל אני לא מעשן ליד מעריצים או משהו אבל אני חייב הפעם! אני לא מסוגל להתמודד עם לחץ…״ הוא אמר ונשען על הקיר, שאפתי שאיפה ארוכה מהסיגריה והוצאתי את כל העשן אחר כך ״גם אני, אני בדרך כלל לא מעשנת אבל אני עצבנית כל כך שאני לא יכולה לחכות, וגם ההורים שלי לא אוהבים שאני מעשנת אבל לא אכפת לי,הם לא פה״ אמרתי בחיוך והבטתי באותו בחור, הוא היה גבוה וחתיך.. מי לא הייתה רוצה בחור כזה? אבל .. מספיק לי בחיים ״איפה הם?״ הוא שאל שואף מהסיגריה שלו ״הם בוולברהמפטון, אבל אני פה וזה מה שחשוב״ חייכתי שואפת מהסיגריה ומעיפה את שיערי השחור מהפנים ״אז איך אמרת שקוראים לך?״ שאלתי אותו בחיוך ״זאין״ הוא אמר וחיוך נגלה על פניו ועל פניי ״ג׳יין״ חייכתי מכבה את הסיגריה על הרצפה ומשאירה אותה שמה כבויה ״כן שמעתי, רוצה להיכנס בחזרה?״ שאל זאין וכיבה גם את הסיגריה שלו ״כן״ חייכתי והפנכנסו אל חנות המוזיקה..