עולם מושלם – פרק 8 – הבחירה

לפני שאתם קוראים את הפרק רדו לרציתי להוסיף, זה ממש חשוב, ואחרי שאתם קוראים את הפרק רדו אליו שוב… חחחחח

מהפרק הקודם:
נדרכתי לשמוע את שמו של בחיר לבה, מקווה שזה אני. "אני בחרתי ב…" היא עמדה לומר, אך משהו הסיח את דעתה.

~אור~
שני הבנים נדרכו לשמוע את השם של מי שבחרתי בו, אבל למען האמת שלא בחרת באף אחד מהם, זה היה קשה מדי לבחור… זאין? או שאולי לואי? זאין? לואי? זאין? לואי? במי לבחור?!!?!?
"נו? במי בחרת?" זאין שאל והעיר אותי מכל החלומות בהקיץ, "אתם יודעים מה בואו נעשה ככה. בגלל שעכשיו בלבלתם אותי עם היופי המושלם שלכם," אמרתי והסתכלתי על לואי, הוא בטח חושב שבחרתי בו… אוח, לואה הזה! "אז אתם שניכם תלכו ותבלו ברגיל שלכם, ועוד חמש דקות אני אשלח אסמס למי שבחרתי בו… אתם כבר תדעו כשתקבל אותו. בסדר?" שאלתי, הם שניהם הנהנו כאילמים והלכו משם, ישר קראתי להיילי ואופיר, מה לעזעאזל אני עושה עכשיו?! שני בנים, חיתכים ומושלמים ברמות קשות, רבים עליי ואני צריכה לבחור!
"מה קורה, סיס?" אופיר אמרה ואני והיי ישר התחלנו לצחוק, היינו בשוק כי אופיר אף פעם לא הייתה ממש שמחה כמו שהיא עם הארי, זה פשוט מחמם לי ולהיי את הלב לראות אותה ככה. "תקשיבו באיזה צרות אני גם לואי וגם זאין מאוהבים בי ואמרתי להם שאני אבחר במישהו אחד ואין לי מושג מה לעשות!!!" צרחתי להם, להיי נדלק הפנס במוח הקטנטן שלה והיא חייכה חיוך טיפה מטריד… O_ס
"טוב תקשיבו." היא אמרה והתאספנו שלושתנו ככה שאף אחד חוץ ממנו לא שמע מה שהיי אמרה. "לחשושים לחשושים לחשושים לחשושים לחשושים" "אולי די להגיד לחשושים כבר?!" אופיר אמרה והיי החניקה צחוק.
"טוב, אז ככה…" היא אמרה ולחשה לנו את התכנית המפורט עד דאגה שלה…

~זאין~
אור ייבשה אותנו בסופו של דבר, אבל בשבילה הייתי מסוגל לעשות הכול, היא הייתה האור בחיים שלי, למרות שאני יודע שאם היא לא תחליט זה רק בגלל סיבה אחת; בגלל שהיא חושבת גם על לואי בתור אופציה, וזה אומר שבסופו של דבר נצטרך לריב עליה, מה שאני ממש לא רוצה שיקרה, אבל אם זה חייב לקרות זה מה שאני יעשה. "היי לו," שמעתי את הארי קורא והצצתי לעבר אור, שדיברה עכשיו עם היילי ואופיר, בטח התייעצה איתם, לא הייתי מוכן לקבל לא כתשובה אז החלטתי לעשות משהו כדי לצאת יותר טוב ממנו.
"היי לואי, בוא דקה, אנחנו צריכים לדבר." אמרתי לו ומשכתי אותו מהארי, "מה קורה אח?" הוא התנהג ודיבר רגיל לגמרי אך ידעתי שהוא מאוהב בה בדיוק כמוני, וידעתי שהמשימה שאני רוצה להשלים לא תהיה פשוטה. "תקשיב, שנינו יודעים למה אנחנו פה, ושנינו יודעים ששנינו מאוהבים בה בדיוק אותו הדבר. אבל אני צריך שתיתן לי לקחת אותה איתי, אני פשוט צריך אותה." אמרתי לו בפרצוף קשה, לא מראה שום רגש, כדי שהוא ידע שאיתי לא מתעסקים, ומה שאני רוצה אני מקבל.
"אין מצב, אחי, היא שלי. אין מצב שאני עוזר לך לקבל משהו שאני רוצה בעצמי." הוא אמר לי, וצחוק קטן וספקן, אך עצבני ביותר עלה בי. "נו באמת אחי," אמרתי לו ודחפתי אותו, אבל כנראה שדחפתי יותר מידי חזק, כי הוא העיף לי אגרוף בלסת, ומשם זה התגלגל למכות שאפילו כשהארי וליאם הגיעו לשם הם לא הצליחו להפריד, הייתי בכסאח לא נורמלי עליו.

~היילי~
גמרתי לספר לבנות את התכנית שלי לגבי לואי וזאין, ואז שמענו רעשי האבקות לא רחוק משם, ומה אנחנו רואות? את לואי וזאין רבים מכות. למען האמת, זה אפילו היה די צפוי. "בואו, נגמור עם זה," אופיר אמרה בהחלטיות, ואני והיא התחלנו ללכת, אבל אור נשארה במקום."מה קרה?" שאלתי אותה. "אני הולכת לעשות את זה כאן ועכשיו." היא אמרה ולקחה את הטלפון.

~זאין~
רבנו מכות, עד ששמענו צלצול מהטלפון של אחד מאיתנו. ישר רצנו לטלפונים ובדקנו וההודעה… היא הייתה בטלפון שלי.