המנגינה שלך / סיפור חדש / הקדמה

טוב אז אני בת 15 ואני חדשה פה, כתבתי הקדמה למשהו אז אם מעניין מישהו אני יכתוב המשך, אני מאודמאודמאוד ישמח לקבל ביקורת בונה (:

הקדמה
אני יכולה להתחיל מזה שעכשיו הכל בסדר, כן – עברתי דברים לא קלים אבל אם עברתי אותם זה כבר סימן טוב. נכון שלא כל נערה הייתה צריכה להתמודד עם אבא מכה, אמא שלא מסוגלת להתמודד עם הכל ורק מנסה לשכוח דרך כל כימיקל שמגיע לה ליד ואחותי שרק לפני שבועיים מלאו לה 14 ותקועה בבית המקולקל הזה. ביום בו יכולתי לעזוב את הבית עשיתי את זה, אני לא יודעת איך הצלחתי להחזיק שם כל כך הרבה שנים, זה כנראה היה הפסנתר הקטן שתופס שליש מהסלון שהיה החבר שלי ברגעים הקשים, דיבר במקומי כשמילים לא ידעו להסביר את הרגשות. את הכסף לדירה החדשה לאוכל ולחשבונות – חסכתי במשך שנים על גבי שנים שבהם עבדתי במקום ללמוד, מה שגרם לי למצוא את עצמי מעבר למסגרת הזאת שנקראת "בית ספר" שבמילא אף פעם לא האמנתי בה. והיום, כשהכל כמעט מאחורי ואני הופכת מילדה בת 17 מהפריפריה שלא הצליחה בכלום לאישה שמתחילה חיים חדשים בתל אביב הגיע דבר שמערער הכל. לא ממש משהו יותר.. מישהו. עכשיו אני צריכה לבחור בין השגרה הבטוחה שכל כך חיכיתי לה לבין מה שהלב צועק כל כך חזק..