שכונה חדשה, אהבה חדשה!
בס"ד
פרק 1 –
אני לא מבינה למה אני פה? אני לא מבינה למה אמא שלי החליטה שנעבור לגור בבית אחר, מה רע בבית שהיה לנו? שאלתי אותה והיא כמו תמיד ענתה לי שהיא רוצה לעבור לבית אחר ונמעס לה מהבית הזה. אני לא הבנתי למה, כי אני אהבתי את הבית שלנו.
סבתא רבה שלי הייתה גרה פה, אני לא הכרתי אותה כי היא נפטרה שנה לפני שנולדתי אבל אני מרגישה שיש בנינו חיבור בלתי מוסבר.
הבית החדש הוא גדול פי שניים מהבית הקודם שלנו, וקיים בו שני קומות. אני לא מתחברת לבית הזה ואני מרגישה לא שייכת אליו.
קמתי בבוקר לעוד יום משעמם של בית ספר, אמא שלי העירה אותי כהרגלה.
צחצחתי שיניים, שטפתי פנים, לבשתי ג'ינס וחולצת בית ספר בצבע כחול. ירדתי למטה לקחתי את ארוחת עשר שלי ויצאתי לכיוון בית הספר.
בדרך פגשתי את גל ומירי שהיו באמצע וויכוח סוער על סוגי מוזיקה ולא שמו לב שהגעתי.
ידעתי שכשאני אגיד להן שמוזיקת רוק היא יותר שווה הם עוד פעם יתחילו להשתולל ולהתווכח אבל זה תמיד מצחיק אותי הוויכוחים שלהן אז החלטתי שאין מה לעשות ואני חייבת שהן יפסיקו להתווכח אפילו עם זה רק לשנייה.
"מוזיקת רוק היא הכי שווה" אמרתי
"לא נכון, מזרחית היא מקפיצה ואפשר לרקוד איתה בלי הפסקה" גל אמרה
"לא לא לא לא, שירים באנגלית הם קופצנים" מירי הגיבה
"טוב בנות, אם נמשיך ככה נשאר עד הערב" גיחכתי
"טוב, אבל צריך למהר כי ממש לא באלי לאחר ביום הראשון בבית הספר" גל אמרה.
כך צעדנו עד לשער בית הספר, שם עמדה דינה המורה שבדקה שכל תלמיד אכן הגיע אם חולצת בית ספר.
הדבר היחיד שאני לא אוהבת בבית הספר זה את החבורה של אביב, צחי, רון, אלי נתן, אור, שמעון..
ואת הפרחות שנדבקות אליהם, שאני בטוחה שמכנסיים שלהן הן באותו אורך כמו התחתונים שלהן אם הן בכלל לובשות כאלה. ולצערי חלק מהם לומדים אצלנו בכיתה.
אחרי שדינה בדקה אם הגענו בחולצת בית ספר המשכנו לכיתה י'2 שנמצאת בקצה המסדרון.
נכנסנו לכיתה והתיישבנו במקומנו.
אני וגל יושבות ביחיד ומירי יושבת ליד תהילה שהיא גם כן חברה שלנו אבל לא הכי טובה.
כולן ישבו מסביב השולחן שלי ושל גל.
"אתן יודעות שאביב עובר לכיתה שלנו" אמרה מירי
"כן, הוא כזה חתיך" גל הגיבה
"אני לא מבינה מה אתן מוצאות בו סתם ילד שמחליף בנות כמו גרביים" השבתי
"הוא לא סתם ילד, הוא ילד חתיך" השיבה לי מירי
"ראיתי אותו בלי חולצה והוא נראה עוד יותר יפה" אמרה גל
"מתי ראית אותו בלי חולצה" אמרה מירי
"אני שוב פעם אומרת לכן, הוא לא כזה משהו מיוחד" אמרתי
"כשהוא שיחק כדורגל, דניאל הוא כן משהו מיוחד" אמרה גל
נשמע הצלצול וכולם התיישבו במקומות. נכנסה המחנכת החדשה שלנו ששמה לפי מה שהקשבתי הוא תמר.
"היום מצטרף אלינו אביב, שהוא היה צריך להיות בכיתה י'5 אבל העבירו אותו לכיתה שלנו אנא תעזרו לו להתאקלם בכיתה שלנו" אמרה תמר
בנתיים אביב נכנס לכיתה וכל הבנות ובניהן גם מירי וגל הצטרפו למבטים שהונחו עליו.
אני לא התייחסתי אליו במיוחד, נכון שהוא נראה טוב, אבל הוא ערס ואני לא אחת שמחבבת ערסים או בנים שלא מכבדים בנות לכן אני לא מתרגשת ממנו כמו שאר הבנות.
בנתיים שכל הבנות שולחות מבטים לאביב, תמר משתיקה את הכיתה ואומרת: " אנחנו עכשיו קצת יותר ילדים ולכן אני רוצה לשנות מקומות, אני יקריא כל שם עם מי הוא יושב, אני לא אחליף מקומות אלה אם אני רואה לנכון להחליף אז אנא אל תטרחו להגיע אליי ובקש לשנות מקומות כי זה לא יקרה" אמרה, והיא כבר הייתה באמצע חלוקת המקומות.
תמי יושבת ליד אמיר
שיר יושבת ליד דליה
גל יושבת ליד תום
נו באמת, חשבתי עכשיו אני בטח אצטרך לשבת עם איזה מישהוא שאני לא אוהבת
מירי יושבת ליד רון
דניאל יושבת ליד אביב
לא מספיק שאני גם ככה סובלת אני גם צריכה לסבול את הילד הזה?
תגובות (6)
וואו מהמםםם המשך דחוףףף D:
ייאיי…חיימשלי
מהמם תמשיכי דחופפ!!!
המשךךך!
תמשיכיייי מהררררר
תמשיכי נשמע מעניין !
מאגניב תמשיכי !!!!!!1