שיגרה או מה? הקדמה + פרק 1 :)

החלטתי לא להמשיך את הוא שוט כי לא היו תגובות…סורי:/
אבל אני מתחילה סיפור חדש ואי אפשר להצטרף הפרקים כתובים מראש! אבל אם אני אצטרך משהו לפרקים הבאם אני יגיד :)

שיגרה. זה מה שסובב את חיי, הכל רגיל.. יום עבודה רגיל בחנות המוזיקה, מכירת דיסקים מכירת גיטרות כינורות פסנתרים… לקוחות עצבניים, לקוחות נחמדים.. שיגרה. אני רגילה לשיגרה הזאת, לקום בבוקר די מוקדם ולהילחם בעייפות.. שיגרה!
קוראים לי ג׳יין, ג׳יין בלאק אני בת 20 מלונדון מוזיקה זה החיים שלי מוזיקה וילדים, אני מתנדבת בבתי חולים כשיש לי קצת זמן פנוי, אני מנגנת על גיטרה אקוסטית וגיטרה חשמלית, פסנתר ותופים, אני גרה לבד.. ההורים שלי גרים בוולברהמפטון והם גרושים מאז שהייתי בת 7 .. אז אני לא מתראה איתם הרבה.. בטלפון וגם לפעמים..
השיער שלי שחור כפחם ובקצוות יש תכלת, הוא ארוך מאוד ועוקף את הישבן העיניים שלי בצבע דבש ומאוד חתוליות כשאני שמה מסקרה העיניים שלי נראות מדהים!
אני לא אוהבת להיפתח לאנשים כי בסוף.. אני רק נפגעת… וזה כבר קרה, לפי שלוש שנים התאהבתי בבחור ועד שהוא שם לב אליי ופתחתי לו את ליבי הוא הלך וסיפר את הסיפור לי לכולם, הוא סיפר שהאימא החורגת שלי הייתה מרביצה לי והבחור של אמא שלי היה מנסה לפגוע בי.. ולפגוע בגופי.. סיפרתי לו שפעם אחת הוא ניסה לאנוס אותי, וגם את זה הוא סיפר.. בניתי סביבי חומות שכבות על גבי שכבות.. במשך כל חיי נפגעתי ואני לא רוצה להיפגע שוב…

פרק 1:
השעון המעורר ציפצף לי באוזן וישר שלחתי את יידי כדי לכבות אותו, קמתי מהמיטה בעייפות ופיהקתי בקולניות, מתחתי את הגופייה הלבנה למטה ופניתי לשירותים שבחדרי, הסתכלתי במראה ונגעלתי מעצמי, ישר השפלתי את ראשי ושאפתי את הפנים וציחצחתי שיניים ויצאתי במהירות מהשירותים לעבר הארון, לבשתי מכנס צבאי וגופייה דקיקה שחורה ומשקפי שמש שחורים על ראשי, לא טורחת להתאפר בכלל… לקחתי את התיק צד השחור, ארנק בתוכו מפתחות לאוטו גם ויצאתי מהבית, נכנסת לאוטו ונוסעת לעבודה, שיגרה.