הלכתי לאיבוד והגשמתי חלום 2 פרק 1

נקודת מבטו של האז
~
שמעתי צרחות וזעקות מחדרה של מאיה,
כולנו רצנו מהר חוץ מלואי שנשאר על הרצפה וראשו קבור בידיו.
ריחמתי עליו.
אבל…איך אפשר לרחם עליו?
פרצנו את הדלת,אך אף אחד לא היה שם.
החלון היה מנופץ לרסיסים.
דם היה מרוח על הקירות.
אישוני התכווצו.
הרגשתי בסרט אימה.
ליבי פעם בחוזקה,מאיים לצאת ממקומו.
בצעדים קלים ניגשתי לחלון,פיסת פד מהסרט שהיה על שיערה נותרה תפוסה על ידית החלון.
"אני מתקשר למשטרה."אמר ליאם בקול סמכותי.
"לא..לא.."מלמלתי.
"הארי."אמר נייל ששם את ידו על כתפי.
לא עניתי.הייתי …אני לא ממש יודע איך אני הרגשתי.
סערה התחוללה בי.נפלתי על הרצפה.
הטלפון שלה היה מונח על המיטה,היה רשום בו משהו.
"תעזור לי"
פרצתי בבכי.אני לא מסוגל.
למה זה היה חייב לקרות?למה דווקא מאיה?
"הארי."אמר זאין ועזר לי לקום.
הסירנות נשמעו מרחוק.
אני פשוט איבדתי את זה.
התחלתי לצרוח.
לשבור דברים.
לבכות.
הסתכלתי על כולם.הם היו שבורים בדיוק כמוני.
בעצם…ממש לא כמוני.
נפלתי על הרצפה שוב.
לואי נעמד בפתח הדלת.עם השוטרים.
הם החזיקו אותו.
הוא היה באזיקים.
"הסגרתי את עצמי."אמר.
"למה?"שאלו נייל וליאם.
"כי זה מגיע לו"אמרתי,ראיתי את לואי מרכין ראשו,דמעותיו התנפצו על הרצפה.
גם שלי.
של כולם.