אחד מתוך חמש.

כל כך הרבה פעמים תפסתי אותו ביד עם רעד שהתלווה לתחושת התלבטות
חשבתי לעצמי למה לא סיים את הכול עכשיו יהיה יותר עדיף וקל
הכול יסתיים בכמה רגעים ,כמה רגעים של כאב .
תפסתי אותו בחוזקה והקרבתי אותו לוריד הידיים שלי רעדו , חשבתי על אמא שלי שתצטרך לנקות את זה ,על אחותי שתמצא אותי , על אבא שלי שיתבייש לצאת .
אחרי כמה חודשים אני ומשפחתי נכנס לסטטיסטיקה , אחד מתוך חמש מתאבד.
אני יהיה האחת הזאת .
הורדתי אותו והבנתי שעדיף לסבול, לא היה לי מספיק אומץ .