אגדת הפיות והמלאכים-פרק 12

רובין אחז את לטיסיה בזרועותיו,ממאן להפרד ממנה.
"היא איננה,רובין.."אמרה לו אפריל,אחותה.
"לא! לא!"הוא קרא,"אני לא מאמין!"
"רובין,היא מתה.."אמרה אפריל בדמעות.
"לא,"הוא הוסיף לומר,"היא לא מתה.היא לא יכולה.."
במשך כשעה שלמה,אחז רובין את לטיסיה בזרועותיו.לא,הוא פשוט לא יכול היה להפרד ממנה.
עיניי התכלת שלו,היו מזוגגות.הלב שלו נשבר.
כשמאוחר יותר,אפריל השכיבה אותה כל המיטה.
כשהיא מארגנת ביחד עם עזרה מחבריה ומשפחתה את לוויתה של לטיסיה.
היא קישטה את הארון בפרחי יער ריחניים ויפים.
רובין ישב ליד המיטה והביט בה.הלמות ליבו הפכו מהירות.
נוגע בה,מלטף אותה במבט עצוב,מסרב להאמין שהיא מתה.
ליבו,מסרב להפרד ממנה.
"היא כל כך יפה.."אמר רובין.
"רובין.."אמרה אפריל,בדאגה.
ליבו של רובין נשבר בקירבו.
דמעות הציפו את עיני התכלת המקסימות שלו.במשך שעות ארוכות,ישב ליד מיטתה,כאילו מחכה שתפתח את עיניה.תחילה,ליבו סרב להאמין כי היא באמת איננה.
הוא הלך לביתו והסתגר בחדרו כשאפריל בעקבותיו.
הוא ישב ליד החלון,מביט ממנו החוצה.
מוכה הלם.
כשלפתע,חש כאב עז מכה בלבו מפלח אותו כחץ מכאיב.הכאב שהציף אותו היה קשה מנשוא.
"לטיסיה,"הוא קרא בשמה,מוחה את הדמעות שלו.
כשלפתע,הוא חש שהוא אינו מצליח לנשום.המחנק בגרונו הפך מעיק.
תוך דקות אחדות שטף אותו הצער.
כן.כאב לב נוראי הציף אותו.הוא הסתגר ימים בחדרו.
לא אכל,לא שתה ולא מסוגל היה לדבר עם איש.עם איש,על מה שקרה.
"מה קורה,בני?" נכנסה אימו אל החדר,מודאגת.
"אני בסדר,אמא."הוא אמר בפניה,בחולשה.מעט מסוחרר.
"אתה לא בסדר.."ענתה לו אימו,"אתה חיוור מאוד.מה העיניין?"
"אימא,"פנה אליה,"אל תידאגי."
"אני נורא מודאגת ממך,רובין..אתה חלש.עלייך לנוח."אמרה לו אימו כשהוא מתמוטט בזרועותיה.לפתע,קשה היה לו לנשום.ובעיות הנשימה שלו רק התדרדרו.
מצבו של רובין הלך והתדרדר מרגע לרגע. פצע החל נפער בליבו .
הלום כאב. הוא שכב במיטה שלו.כשמצבו,הבריאותי והנפשי מתדרדר מרגע לרגע.
הוא נעשה חולה. מאוד חולה.
"אני מודאגת מרובין,"אמרה אימו של רובין לאביו.
"מה קורה איתו?"שאל האב,מתחיל לדאוג גם הוא.
"רובין חולה.יש לו בעיות נשימה.."אמרה לו האם.."לדעתי כדאי לקרוא לרופא."