המירוץ למיליון – פרק 16

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: אחד עשרה צוותים יצאו למסע מסביב לעולם. עשרה מהם מתמודדים בקטע המירוץ השני של התחרות אשר מתארח בטאלין.
והערב: מי יהיו הזוג הראשון להגיע לתחנת הסיום?
כל זאת ועוד בפרק הזה – הישארו איתנו!

(אנלי ויק.)
"Very good," אמרה המוכרת, והושיט למייק ושון את הרמז הבא שלהם.
"יש!" קרא שון.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"קיבלנו את הרמז שלנו בערך שתי דקות אחרי ספיר ונעמה. זה לדעתי היה אמור להספיק בשביל שנעקוף אותן."
~
"קדימה, שון, בלי להתעכב. עוד יש לנו סיכוי להיות ראשונים."
~

(ברחוב עם אנריק ומעיין.)
"Do you know where this is?" שאלה מעיין.
"No," ענה לה אחד מהאנשים ברחוב.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אני אומרת לך, האנשים באסטוניה לא יודעים איפה הם חיים."
"שואלים אותם שאלה על העיר עצמה – הם לא יודעים."
"זה לגמרי מייאש."
~

(ברחוב עם ספיר ומעיין.)
"יאללה, ספיר, בואי," קראה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"הלך לנו פשוט נפלא, מצאנו מקומיים שכיוונו אותנו, ואנחנו רצנו באמוק אל עבר התחנה, מקוות שאנריק ומעיין לא יקפצו לנו משום מקום."
"ואז… ראינו את רון!"
~
שתיהן קפצו אל השטיח.
"ספיר ונעמה," אמר רון שחר, המנחה, "האם עברתן בלוח החשיפה?"
הוא הצביע לעבר לוח החשיפה שעמד לצידו.
"לא," אמרה נעמה את המובן מאליו.
שתיהן הלכו לעבר לוח החשיפה והחזיקו ביחד את הלוח הנצמד שהיה מודבק תחת התמונה שלהן.
"מוכנה?" שאלה ספיר.
"כן," אמרה נעמה.
שתיהן הורידו את הלוח ביד, וראו את הכיתוב "סיבוב פרסה" עם הצבע הירוק מסביב, והכל היה ריק.
"אף אחד לא שם לנו פרסה!" קראה נעמה באושר.
הן התחבקו ואז קפצו אל השטיח ביחד, יד ביד.
"Welcome to Estonia!" קראה בחורה גבוהה שעמדה ליד רון.
"Thank you," אמרו ספיר ונעמה.
"ספיר ונעמה," אמר רון.
"כן?" שאלה ספיר.
"אתן הצוות שהגיע… במקום הראשון!"
"כן!" צרחה נעמה באושר, וחיבקה את ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"והנה הגענו ראשונות!"
"זה היה יום אדיר."
"כן."
~

מייק ושון רצו לעבר תחנת הסיום, וכך גם אנריק ומעיין…

שניהם רצו במהירות, ואז הם ראו את לוח החשיפה.
"אתה מוכן?" שאל מייק.
"כן," אמר שון.
מייק הוריד את הלוח תחת התמונה שלהם וחשף סימן ירוק ומלבד זאת – ריק.
"אף אחד לא שם לנו?" שאל מייק.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"זה טוב שלא שמים לך פרסה… אבל מצד שני זה לא."
"זה כאילו שהאחרים אומרים שאתה לא מאיים עליהם מספיק בשביל לשים לך פרסה."
~
"מייק ושון," קרא רון.
"כן?" שאל.
"אתם מתכוונים לעלות על השטיח, או שתרצו שיעקפו אתכם?"
"אה, בטח," אמר שון.
שניהם עלו על השטיח.
"Welcome to Estonia!" קראה אותה אסטונית שעמדה ליד רון.
"Thank you," אמר שון.
הם חיכו למשך כמה שניות.
"נו?" שאל מייק.
"מייק ושון. אתם הזוג שהגיע במקום השני," אמר רון.
"יש!" קרא מייק.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"בקצב הזה – אנחנו כל כך מנצחים במירוץ."
~

"בוא, אבא," אמרה מעיין.
שניהם ראו את לוח ההצבעה, אז הם הלכו לשם שלהם.
"מוכן?"
"כן."
שניהם הורידו ביחד את הלוח שלהם, וראו את הסימן הירוק, אך הופיעה שם גם התמונה של ספיר ומעין, אלו ששמו להן את סיבוב הפרסה.
"מה?" מלמלה מעיין.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"הייתי ממש מופתעת לראות שספיר ומעיין שמו לנו את סיבוב הפרסה."
"לא ציפיתי לזה."
~
"העיקר שלא קיבלנו פרסה."
"נכון," אמרה מעיין.
שניהם עלו אל השטיח.
"Welcome to Estonia!" קראה הבחורה האסטונית.
"Thank you so much," הם ענו לה.
"אנריק ומעיין," אמר רון.
"כן?"
"אתם הצוות שהגיע במקום השלישי."
"שלישי זה נפלא," אמר אנריק.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"ירדנו בשתי מקומות."
"אבל עדיין אנחנו בשלישייה."
"זאת עדיין ירידה."
"איזו בת פרפקציוניסטית יש לי."
~

(כנסיית אולב.)
"אורין…"
~דור ואורין. בני זוג.~
"לדעתי מה שהרס לנו את היום הייתה הטעות המטופשת בנפחייה."
"כנראה."
"כל הזמן הזה השחזנו רק צד אחד במקום שניים, וזה מה שהרס לנו לגמרי."
"זה פשוט נתן תחושה רעה לכל שאר היום."
~
"אורין, את רוצה שעוד זוגות יעקפו אותנו?"
"גם ככה הם יעקפו אותנו."
דור התיישב על רצפת הכנסייה.

(תיאטרון נוקו.)
"אני לא אוכל את זה," אמר דניאל שוב.
"אל תאכל," אמר אלון.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"דניאל הזה פשוט הרגיז אותי במהות שלו."
"המהות שלו מרגיזה."
"ויש לו גם פנים כאלו של בחור מעצבן."
~
"זה שאתה מוכן לעודד אונס," אמר דניאל.
"אני לא מעודד אונס!"
"ברצינות, אם מותר לחלוב פרה כל היום, למה שלא יחלבו גם נשים ויעשו חלב אישה, הא?"
"אז למה שלא יחלבו את אשתך?"
"למה שלא יחלבו את הבת דודה שלך."
"כי בת דודה שלי לפחות לא נראית כמו פרה!"
"סליחה?!" כעסה מאיה.
"מי אתה חושב שאתה, מדבר ככה על אשתי!"
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"אלון הדביל הזה הגזים לגמרי."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"החוצפן הזה התחיל לבוא ולומר שצריכים לחלוב את יובל."
"הייתי חייבת להרגיע את אלון לפני שהוא יעשה משהו שהוא עוד יתחרט עליו."
~

~קורן ורוי. ידידים.~
"אי אפשר היה להתרכז כשהם רבו."
"הריב היה פשוט מכוער מידי. פחדנו שהם עוד ילכו מכות ויתחיל דם והכל."
~
"קורן, שמעי, בואי ננצל את זה, נעשה את זה זריז," אמר רוי.
שניהם התחילו לסדר את הבובות ולאכול אותן.
~
"אם אתה כל כך בעד שוויון זכויות לבעלי החיים, למה שלא תגדל פרות בבית שלך?"
"אני רואה שאתה כבר מגדל פרות אצלך!"
"אתה מסתכל במראה."
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"הריב הפך למלוכלך יותר ויותר מרגע לרגע."
~
"מספיק עם הריב!" קראה ענת.
"אתה יודע שאתה כלומניק אז זה למה אתה טבעוני."
"אתה כלומניק! אני לפחות בן אדם מוסרי!"
"אני לא כלומניק! אני עכשיו לומד תואר שני בהנדסה!"
"זה לא הופך אותך לבן אדם מוסרי יותר!"
"זה אבל לא אומר שאני כלומניק!"
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הוא חושב שהוא כל כך חשוב בגלל שהוא לומד משפטים. אפשר לחשוב."
"הוא בטח ייצג פרות או משהו, יתלונן על אונס."
"אני רוצה לראות אותו עושה את זה."
~
"מספיק!" כעסה ענת.
~
"Is this correct?" שאלה קורן.
"Yes," אמר המוכר.
"Thank you," אמר רוי.
"יאללה, בואי נתחפף מפה," אמר רוי לקורן.
~

(מגדל אפינג.)
"מחסום," הקריאה נטלי.
"מי ישחזר את ההיסטוריה?" שאלה גל.
"אני אשחזר את ההיסטוריה," אמרה נטלי.
"אבל לא צריך לחלק שווה בשווה את המשימות?"
"אז נחלק אחר כך. לא קריטי."
"בסדר, נשמה."
~

(כנסיית אולב.)
"אורין, תיכף יבואו לכאן עוד זוג, ואנחנו נלך עוד יותר אחורה," אמר דור.
~דור ואורין. בני זוג.~
"הייתי כבר חסר אונים."
"כל הסיטואציה הזאת, כל התחושות, זה היה סיוט."
~
"היי, מה זה?" שאל דור.
הוא ראה את הדגם של מגדל אפינג על הגג.
"שיואו, תראי," הוא אמר.
"מה?" שאלה אורין.
"קלטי, קלטי, תראי את זה," הוא אמר.
"מה?"
"זה נראה כמו הבניין ההוא."
"אז… זה כנראה היעד הבא?"
"כנראה."
~דור ואורין. בני זוג.~
"הראש שלי כבר לא היה במשימה ופתאום קלטתי את זה, ראיתי את הדגם ובבת אחת – כל המוטיבציה, כל שמחת החיים – הכל חזר."
~
"יאללה, דור, בוא נעשה את זה זריז," אמרה אורין.
~

(מגדל אפינג.)
"יאללה נטלי! יאללה נטלי!" קראה גל.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הייתי צריכה להילחם בחרב נגד אביר, עכשיו האביר היה – מזה חתיך!"
"חתיך אש!"
"חתיך משהו הורס!"
"כזה בלונדיני, עם עיניים כחולות, משהו אש."
"אש."
"רק בסרטים יש כזה."
"כל כך הורס."
"הקטע הוא שגם נטלי נראית ככה, אז מה הבעיה לשדך ביניהם?"
"אני אומרת לך, הגברים האסטונים חתיכים. אין. אין."
"אבירים."
~

(תיאטרון הבובות נוקו.)
"ומי אתה חושב שאתה בכלל?!" כעס דניאל.
"מי אתה חושב? אתה בא ומרצה לכולנו על טבעונות וכמה שזה הופך אותך לבן אדם מוסרי, אבל תסתכל איך שאתה מדבר!"
"אתה מדבר אלי בדיוק ככה."
"אז אם אני לא מוסרי, למה אתה "מדרדר" לרמה שלי?"
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אלון לא מוכן להפסיד בוויכוח. הוא ינקנק כל אחד ואחד. דניאל זה כמו בוטנים בשבילו."
"כן, יחסית לבחור שלא צורך מוצרי חלב, הוא ממש חלבי."
~
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"אפשר לחשוב, גם כן, בטח עוד גר עם ההורים שלו והם מממנים אותו והכל."
"עזוב אותך, מותק, הוא סתם עוד קרניבור."
"נכון."
~
~יובל ואלון. בני דודים.~
"אלון נתן לו טיעונים הגיוניים, והוא פשוט הביא לו דוגמאות מטופשות לגמרי."
"עזבי אותך, גם כן."
"והכי אני שונאת שהם משתמשים במילים כמו קרניבור והרביבור."
"אני לא קרניבור. אני אומניבור. זה שהם לא מסוגלים לקלוט את זה, לא אומר שזה לא בסדר."
"כן, אנחנו לא מסתכלים להם בצלחת, שלא יסתכלו לנו."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: נטלי מתאהבת.
"You are married?"
"No," ענה האביר שנלחם נגדה במגדל אפינג.
"You have girlfriend?" שאלה נטלי.
"No."
"Do you wanna go on a date with me?"
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"נטלי מה זה נדלקה עליו."
"מה אני אעשה, הוא חתיך."
~
וגם, כיצד יגמר הקרב בין דניאל לאלון?
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.