HERE TO LOVE
סורי על השגיאות...

מאחורי חזות קשוחה פרק 4 (תפנו דקה ותקראו )

HERE TO LOVE 24/07/2013 1235 צפיות 4 תגובות
סורי על השגיאות...

טוב אז זה הפרק הרביעי , רציתי לומר תודה לכל מי שקורא את הסיפורים שלי ותודה לכל המגיבים אני ממש אוהבת אותכם אין כמוכם אתם לא מבינים כמה זה מחזק
טוב אז הפרק הזה קצת מסובך טוב נו כל יום ראשון ללימודים מסובך אז קריאה מהנה :)
ושוב תודה :)
*
הגענו סוף סוף הגענו אם הייתי יכולה הייתי צועקת "הללויה" אבל הגענו לכתה באיחור אז זה לא ממש התאפשר לי , מיד בכניסתי לכתה העברתי מבט סורק על תלמידי הכתה כדי לבדוק אם סהר כבר חזר אך התאכזבתי לגלות שלא.
בראד ומיקה ישבו יחד באחד משולחנות הראשונים ויעל כבר תפסה לי מקום לידה בשולחן שהיה בדיוק מאחוריהם , נאנחתי ובמבט מאוכזב התישבתי לידה .
"כמה זמן ! מי זה?" שאלה יעל בקול רועש כמו שרק היא יכולה.
בראד סובב את ראשו לאחור לכיוון יעל "אני בראד… התלמיד החדש." הוא אמר וקרץ לכיוונה.
צחקקתי וחייכתי לעברו הוא הביט בי במבט אדיש והסתובב חזרה .
"איזה סנוב…" לחשה יעל , והפעם לפחות בשקט.
הסברתי לה שזה די ברור , ושלצערי הבנתי את זה קודם .
תמי התחילה עם החפירות הקבועות של תחילת שנה יעל הקשיבה טוב לדבריה גם מיקה לא יאומן אבל גם בראד , רק אני העסקתי את עצמי בקישקושים בממחברת , כתיבת מחשבות, רעיונות , ובעיקר בלִבהות בתלתליו הזהובים של בראד מקפצים בכל פעם שהוא מצחקק .
יעל התחילה להשתעממם מהדיבורים המשעממים של תמי על בחירה נכונה של מגמות והחליטה לפטפט איתי בנושא באוד חשוב שהוא כמובן 'סהר' , היא נסתה לשכנע אותי לדבר איתו סוף-סוף עד שמשהי הפריעה, "דניאלה את רוצה לענות על השאלה של בראד?" לפתע המפלצת ,תמי כמובן הפנתה עלי שאלה, ואז בין רגע כולם הסתובבו ונעצו בי את מבטם כולל מיקה ובראד ורק יעל הסתומה צחקה .
"לא." עניתי בתמימות , תמי עיקמה את מבטה
"סליחה ? " היא שאלה .
"שאלת אם אני רוצה לענות" הערתי , מה אני עושה ! וכל זה רק כדי להרשים את הפוץ האמריקאי הזה !
בראד ומיקה העבירו ביניהם מביטם ואז צחקקו.
"רק התחילה השנה ואני כבר משעממת אותך ?!" היא רטנה בכעס.
"נו מה את רוצה…" מלמלתי לעצמי בחוסר סבלנות.
צלצול .
כל הבנות זנקו לעבר בראד כמובן כדי להתחיל איתו אבל כלום לא עזר להן מיקה הבריחה את כ~ו~ל~ן ! בטענה שהוא לא בקטע של 'פוסטמות' כולן התבאסו מהיציאה העוקצנית של מיקה וחזרו כל אחת למקומה ולי אפילו לא היה רגע להנות מזה יצאתי במהרה מהכתה ממש כמו רוח סהרה עד שנתקלתי באויב הישן שלי אדון מסטר דוכס! "שי ביטון ", הנער המכוער עם הפלטה , שאהבתי בדרך כולשהי בחלק מאוד גדול מכתה ח' וכמובן האדון אפילו לא העיף מבט לכיווני.
"אח ! נו תסתכל לאן אתה הולך !" צעקתי , נעצרנו אחד מול השני בוחנים זה את זה לאחר שנתיים שבהם לא התקרבנו זה לזה .
לפתע זיהיתי את עייניו הירוקות , מה ! זה שי ? איפה השיניים הבולטות ? הפלטה החיננית ? שי נעצר מולי בוהה בי בוחן מה השתנה, ומבלי לומר מילה פשוט התחפפתי משם נבוכה.
"דניאלה ? " נישמע קול הקורא לי.
הסתובבתי לאחור , זה היה טל האקס הטרי של מיקה .
"טל , לא הספקתי להרשם לתקשורת מה אתה רוצה עכשיו ?" שאלתי מהר.
"אני גם נרשם אפשר לבוא?" הוא שאל .
"טוב בוא…" נאנחתי , מה לטל ולתקשורת ?!
הגענו .
מהרתי לרשום את שמי ברשימת הנבחנים למגמה אומנם אחרונה אבל לפחות לא איחרתי את המועד נשמע צלצול, טל תפס בידי והחל לרוץ
"בוא יש לנו עכשיו עם תמי…" הוא עזר.
בדרך אל הכתה הוא הסביר לי בנחמדות מה שאלה המפלצת קודם בכתה , אז עכשיו אני אחזיר לה אני אראה לה מזה, מזל שיש את טל .
התישבתי במהרה במקומי ליד יעל עצבנית לגמרי מהכל .
בראד הסתובב לכיווני
"תאמיני לי את שובבה…" הוא זלזל.
"תאמין לי אתה טמבל , מאמין ?" החזרתי.
הוא הסתובב חזרה ומלמל בקול "טמבל ביום ומושא חלומותיך בלילה"
"פחח ! עפנו קצת " התגרתי בו , לעזאזל מאיפה הוא מביא את היציאות ההלו !
מיקה קמה לעברי "דני מה עשית קודם עם טל ?" היא שאלה בקנאה.
"זה ממש לא עינינך…" סיננתי אותה מנסה לעצבן ומצליחה.
היא הסתובבה חזרה בזעם , תמי המפלצת נכנסה וטרקה אחריה את הדלת
"נו יש לך תשובה בשבילי ?" היא שאלה אותי בתחמנות.
חייכתי .
"כן , אפשר לקחת יותר ממגמה אחת ." עניתי בבטחון ובגאווה , ובזיות העיין ראיתי את טל מחייך עלי , חייכתי חזרה , חיוך של תודה .
"הפעם יצאת מזה…" היא רתחה.
"כמו תמיד." מלמלתי.
פרצופה של תמי התעקם ,התעקם אפילו יותר ממה שהוא כבר עקום מפתיעה שפרצוף יכול להתעקם כך, יכולתי ליראות עשן יוצא מכל אחת מהאוזנים הבולטות שלה מרוב עצבים.
אני לא יודע למה אבל פתעום התחלתי לפחד ממנה נורא.
"קומי מיד ועברי לשולחן הריק בסוף הכתה !" היא דרשה.
"מזה ! למה דווקא אני ! " צעקתי .
"עכשיו דניאלה ! ברגע זה " היא צעקה חזרה.
"אין בעיה !" צעקתי וקמתי ממקומי בזעם כשבזוית העין ראיתי את בראד ומיקה צוחקים עלי.
יופי ממש יופי היום הראשון ללימודים וכבר הספקתי להסתכסך עם תמי , עם הפוץ האמריקאי , להתעצבן על מיקה. לעצבן את מיקה, להתנגש בשי אחרי שהתחמקתי ממנו כבר שנתיים, כמעט לאחר את מועד ההרשמה של המגמות.
משהו !
התישבתי במקום הריק בסוף הכתה בוהה היאוש בתלתיו המקפצים של בראד עד שלפתע שמעתי את המשפט שארס לי את כל השנה עוד לפני שהיא בכלל התחילה.
"בראד היקר מענין כמה תצחק כשתשב בסוף הכתה" גיחכה תמי.
בראד העביר מבט אחורנית ובצער רב מלמל. "לא !" מיקה הוציאה בשקט את בקבוק המים שלה והחלה לשתות באיטיות.
תמי חייכה את החיוך הזדוני שלה החיוך הזה שמקמט לה את הפרצוף והכריזה.
"קדימה קום ועבור ליד דניאלה" אמרה תמי בשמחה. הוא רק הנהן בהפתעה ואז תמי סימנה לו עם היד על הכיסא הפנוי שלידי. מיקה החלה לצחוק תוך כדי שתיית המים.
"זה לא פייר !" צעקתי, מיקה החלה לצחוק בפרעות ופלטה בחינניות את המים שהיו בפיה, בראד אפילו לא חייך ובפרצוף חמוץ בא והתישב לידי.
"עכשיו יהיה פה סדר…" נאנחה תמי.

*

הימים חלפו להם מהר והגיעה כבר היום החמישי ללימודים. מוזר, אבל שיעורי חינוך עם תמי החלו להיות משעממים יותר ויותר מיום ליום. ואני אומרת זאת כאחת שבדרך כלל נהנת משיעורי חינוך ולא מפני שתמי מעבירה אותם אלה בגלל שכיף לדבר בשיעורים ההלו, אבל עכשיו גם את זה היא לקחה לי .
מר בראד היקר החל לבחון את הבעת פניי בתשומת לב. נדמה לי שהוא שם לב שאני חולמת ולא מרוכזת בכלל אך הוא לא אמר מילה. לפתע הבחנתי שדלת הכיתה נפתחת בשקט. אם לא הייתי מרימה את הראש, רוב הסיכויים שלא הייתי שמה לב בכלל. בחור גבוהה ושזוף נכנס לכיתה בתנועות קצרות.
"שלום תמי!"הוא הכריז.
"הו ! תיראו מי פה ?! אני שמחה שחזרת " היא הופתעה , זה סהר! הוא חזר בסוף אני לא מאמינה הוא חזר, גופי התמלאה ברגע אחד בשמחה אינסופית.
"בוא ושב כאן, ליד מיקה" היא הכריזה, נעצתי במיקה מבט ארסי ורצחני, הוא חייך עלי בחן לרגע את בראד והתישב .
פני הפכו סמוכות בין רגע המבוכה איימה להרוג אותי מיד ,
"מה עובר עליך?" לחש אליי בראד. שכנראה הרגיש במבוכה המטופשת ששידרתי.
"כולם ! " מלמלתי בלחש לעברו, הוא חייך חיוך שחשף שיניים צחורות ומושלמות. הרגשתי סחרחורת קלה, אך היא עברה כעבור שניות ספורות, כשהסטתי את מבטי ממנו לכיוון סהר. לאחר כמה דקות של שתיקה מעיקה מצדי ומצד בראד, נשמע צלצול הסתיים השיעור. קמתי ממקומי, ארזתי את הספרים ולא התמהמתי יותר מדי בכיתה. יצאתי במהרה מהכיתה מנסה להתחמק מלדבר עם סהר אבל…
"היי ! רגע חכי !" נשמעה צעקה ולפתע הרגשתי יד רכה מונחת לי על הכתף .
"סהר אני צריכה ללכת." מהרתי לסנן , בראד ומיקה התקרבו.
"מצטער גבר היא תפוסה" העיר בראד .
"מה!? " שאלתי בבלבול , בראד תפס בידי ומשך אותי משם מילה צחקה וגררה את עצה אחרינו.
הגנו לתחנת האוטובוס תפסתי בחולצתו של בראד בחוזקה.
"מה אתה חושב שאתה עושה !" צעקתי , בראד נישען על הגדר מאחוריו.
"מציל אותך…" הוא מלמל , שחררתי את ידי ממנו.
"מי ביקש." אמרתי מאוכזבת.


תגובות (4)

תמשיכייי

24/07/2013 08:29

תמשיכיי

24/07/2013 08:31

תמשיכי

24/07/2013 08:42

זה מקסים, רק יש לי שאלה- מי את? XD

25/07/2013 11:22
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך