החבר של החבר שלי – פרק 8

היי הפרק של היום הולך להיות קצת עצוב .. כיאלו על מה שעברו הדמויות במהלך הסיפור עד עכשיו , אולי יעציב אותכם קצת לא יודעת אבל יהיה סוף שמח :-)

תשמעו ברקע : http://www.youtube.com/watch?v=eAfyFTzZDMM

——————————————————————————————————————-

התעוררתי שנית. מלאת עצב , מנסה לשכוח שג׳סיקה פגוע יותר ממני גופנית ונפשית. זכרתי שהיא עברה בריונות , ועכשיו, נסיך חלומותייה מגיע ומעבד את דרכה אלייה . היא שכבה על הבטן שלה ועייניה הייו כבויות . ״ גברת הלנז , את משוחררת .״ הרופא דיבר אליי בקול גבוה . לא רציתי לעזוב את החדר . כן קיבלתי קצת שקט . האחות הביאה לי את בגדיי , היה לי קשה לראות שוב את פרצופי הילדות הזואמות . את זאין , את אמה , את הארי , את אימא שלי , את ג׳סיקה . היה לי רע .
הלכתי להתלבש , הסתכלתי בעצב על ג׳סיקה והפנתי את מבטי על חדר ההלבשה בשנית .
———————————————————————————————————————
אמה חזרה מתוסכלת על ביתה .״ היי אימא , אני עולה למאלה.״ נשמע שבר בקולה . דמעה מלוחה נפלה על לחי שלה .״ הכל בגללך !״ ״ בגלל המעריצות שלך!״ ״עיבדתי את החברה היחידה שלי !״ היא אמרה בעס ונכנסה לחדרה בכעס . ריחמתי אלייה , והודתי לה , לא הייתה לי עוד חברה כמו אמה . אמה הייתה חסרת עונים, היא נכנסה , וזאין היה נראה בכל חדרה . הפנים שלו התנוססו בכל מקום . כל כך הרבה תמונות ופוסטרים , בובות ומזכרות , חולצות ומוצרים. ״ זה בשבילך!״ היא צרחה על בפוסטר שהיה מוצב מעל מיתתה . היא טלשה את הפוסטר בכעס . ״ בגלל מה שעשית ללב שלי!״ ״ לקח את החברה שלי!״ היא צעקה ופנייה האדימו . היא טפסה על מיתתה וטלשה את הפוסטרים בכעס . כל כך הרבה דמעות ירדו על פנייה . פתאום היא נעצרה . היא רצה על המגירה שלה והוציאה סיכת שיער . ואז מצית . היא הביטה לשמיים . היא חיממה את הסיכה והצמידה אותה לידייה . היא קיווצה את גבותייה . היה לה כואב , היא זרקה את הסיכה החמה על המראה שלה . ובכתה על מיתתה עם הפוסטרים והתמונות מחובקות על גופה . ובכתה , ובכתה ..
———————————————————————————————————————
לשמוע ברקע : https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=my%20immortal&source=web&cd=1&ved=0CC0QtwIwAA&url=http%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3D5anLPw0Efmo&ei=pdLvUf-9F6GE4ATvjICICg&usg=AFQjCNHDL626WPs7nQqFgYUu65IBNjKLTQ&sig2=SxGuHeJb33YuEu9lHmVkxw&bvm=bv.49641647,d.ZWU

הלכתי רועדת לעבר המכונית שלי . היידים שלי החזיקו ברופפות את מפתחות האוטו שלי . נכנסתי אליו וחשבתי על זאין. על זה שהוא החזיק אותי שם , כשההמון הכועס ״נכנס״ בי על מערכת היחסים המזוייםת שלי עם זאין . שרון העיד אלייה לאיתונות. כותרת השבוע היא אליינו . עליי ועל זאין . בכל מקום , בטלויזיה , בכתבות של האינטרנט , מגזינים וכל השמועות עוברות מאוזן לאוזן בניחוח של שקר קר . למה זאין החזיק אותי ככה ? בטוב לב? החלטתי שאני שונאת אותו .
פתאום התחלתי לבכות , אםילו רעש יצא מפי. כמו שתינוק בן שנה בוכה . כשנעצרתי מול בייתי , רק רציתי ללכת למיתתי בכיתי ורצתי .
——————————————————————————————————————–
זאין נסע בחוסר עונים לבייתו הגדול . מבט הכעס והעצב שלי השתלבו ביחד ויצרו מבט מתוסכל . הוא עצר מול בייתו . ״ אתה והסטודנתית לורנס הלנז יוצאים ?״ ״ אתה במערכת יחסים ?״ שוב השאלות הטיפשיות התנוססו באוויר . ״ לא, הכל שמועות״ הוא צעק והאריך את תשובתו . כנראה שהיה לו נמאס להתעלם. הוא העביר את ידו על שיערו השחור וגירד בעצמות לחיותיו . ״ אין לורנס, רק ידידים! לכו מכאן עכשיו ״ הוא הודיע בצריבה , ואכן החוקרים המציקים וההמון נעלם והשאיר את זאין בודד בדרכו לכניסת ביתו . ״ לורנס.. אני מצטער! ״ הוא אמר בלחש וירד על ברכיו . ״ אמה , סליחה .״ ״ אתםצודקים זה בגללי!״ הוא הודה וידי עלו טיפה למאלה . הוא התיישב לייד הקיר השמאלי של בייתו הגדול שהשאיר הד מצמרר מכל מילה קצרה .״אני יפצה אותך לורנס.״ הוא אמר ושתק . הוא פשוט הניח את ראשו על הרצפה ונרדם .