ברוכים הבאים לחתונה
"בפעם הראשונה שראיתי אותו
הוא בדיוק יצא מתוך המים
קרני השקיעה, בדיוק פגעו בשריריו
ושיערו קיבל גוון כתמם
אני נשבעת שכשהוא הלך לכיווני
הייתי בטוח שהוא יעבור אותי
וזה באמת כמעט קרה
רק שברגע האחרון
הוא פנה בחזרה
"תשמעי, כול הדרך עד לפה התלבטתי,
ואני חייב להגיד לך שכמעט לא ניצלתי
אפילו את ההזדמנות הזאת
מכוון שפחדתי שתדחי אותי,
אז יש לי שאלה את מוכנה אולי,
לשקול לצאת איתי?"
הוןא שאל לרגע אפילו
לא חשבתי שהוא מותח אותי כי
נימת קולו הייתה כול כך כנה
"אולי"אמרתי לו ופניו נרגעו
מן המחשבה שאני מסכימה לחשוב על כך
"אבל אם אתה רוצה אתה יכול בינתיים לשבת לידי"
אמרתי בחיוך קטן, והצבעתי על הכיסה לידי
אתה נראת כמו כול אותם נערים שאהבו להקניט אותי
ורציתי לשונא אותך בשל כך,
אך כבר מהרגע שפתחת את הפה ידעתי שאתה לא כמוהם
אך לא ידעתי אם זה טוב או רע,
ניסיתי להיות קיריה מעט אך מנומסת עד שאבין
מה אני בעצם חושבת עליו
אך ככול עבר הזמן התאהבתי בו, לא יכולתי לעבור
יום בלי לדבר איתו"פה נעצרתי והעברתי מבט על כול אלו
שישבו באולם "ועכשיו ממה שנראה לי בהתחלה כמו מערכת יחסים
שלא תחזיק מעמד זמן רב, אני עומדת כאן, וטוב,
אתם יודעים מברכת את כולכם לרגל הגעתכם לחתונתי"
תגובות (1)
חיחי בלי מוות P:
גם סופים שמחים יוצאים לך ממש טוב!
אהבתי (=