ilana2908
אני מצטערת על זה שלא העלתי הרבה זמן, אבל היה לי שבוע די עמוס.... והמחשב מחק לי את זה פעמיים -_-
אני אכתוב מחר, ועוד משהו- איטה, תמשיכי!!!
אני מקווה שעדין יש לי קוראות...

הסירנא- פרק 19

ilana2908 23/07/2013 779 צפיות תגובה אחת
אני מצטערת על זה שלא העלתי הרבה זמן, אבל היה לי שבוע די עמוס.... והמחשב מחק לי את זה פעמיים -_-
אני אכתוב מחר, ועוד משהו- איטה, תמשיכי!!!
אני מקווה שעדין יש לי קוראות...

~נקודת מבט של אלינה~
התחלתי לחבוש את הפצע של סמי, ואז ללכת להרגיע את אלין. ידעתי שצריך לשמור מרחק ממנה כשהיא מתפרצת. וכששמעתי את הזכוכית שנשברת, ידעתי שצדקתי. אני תמיד צודקת.
"כדאי שתלך לישון. עבר עליך יום ארוך…" אמרתי לסמי. הוא נאנח, ונשכב על צידו, כשגבו אלי. ואז יצאתי לחפש את אלין.
בהתחלה לא ראיתי אותה, ולמרות שהסתכלתי טוב, לא ראיתי אותה בכול החדר. חיפשתי דלת שהיא יכלה ללכת אליה, אבל חוץ מהדלת של סמי ודלת הכניסה לא ראיתי שום דבר. ראיתי את שברי הצלחת שאלין ניפצה מפוזרים ליד וילונות כהים, את הטלויזיה השחורה תלויה ליד הספה שאני אשן בה הלילה, את האגרטל מונח על השולחן. אבל שום זכר לאלין. ואז חשבתי לעצמי: 'וילונות כהים…'
הלכתי אליהם והסטתי אותם. ובאמת מאחורהים גיליתי דלת מזכוכית ומאחוריה אלין. פתחתי את הדלת, בשקט גמור, ויצאתי.
הלילה היה קריר, והרוח הקרה שנשבה בילגנה את שיערי הג'ינג'י. השיער של אלין היה מושלם- בלונדיני, ארוך, חלק, עם פסים שראו שלא צבעו אותם הרבה זמן- לעומת שלי- הג'ינג'י הקצר והקוצני. השיער שלי עדיין היה מלוכלך מהפיצוץ, מזכיר לי שאני צריכה לחפוף אותו. נאנחתי, ואז אלין הסתובבה. העיניים שלה היו אדומות מבכי, אבל חוץ מזה היא נראתה כמו אלין. ניגשתי אליה, אבל היא רק מלמלה "לכי. אני אכנס עוד דקה" ולי לא נשאר לעשות כלום חוץ מלהיכנס.
אחרי כמה דקות של שיעמום, תלישת שיערות, אלין נכנסה. ניגשתי אליה ישר, אבל היא עקפה אותי ונשכבה על הספה שבה היא יושנת. היא לא נראתה כועסת, אלא יותר עצובה. התיישבתי על הספה שלי והסתכלתי עליה.
אחרי כמה דקות של שתיקה, היא אמרה לילה טוב, והתכרבלה עם הסמיכה שלה. אני רק נשכבתי, מפחדת לישון אחרי החלום שהיה לי, אבל בכול זאת החלטתי לכבות את האור.
"לילה טוב"

מובן שהיה לי חלום נוסף.
הייתי באזשהו חדר, שנראה די דומה לאולם של היפנוס, ובהתחלה חשבתי שמי שאני רואה זה הוא ואחד המשרתים שלו. אבל זו הייתה האישה והאיש מהחלום הקודם. והאישה כעסה.
"מה זאת אומרת, לא מצאו אותו? אני צריכה את הילד הזה!!" צעקה האישה על האיש.
"אנשי מחפשים אותו, אבל כנראה הוא טבע, או מת בפיצוץ…" אמר האיש. דבריו לא שיפרו את מצב רוחה.
"איך בדיוק האונייה התפוצצה? אל תגיד לי שזה היה הוא" אמרה האישה.
"אני… אני חושב שזה היה הוא. בטעות שמנו אותו בחדר עם הלוח חשמל הראשי…" אמר האיש והוא נראה נבוך. ואז האישה תפסה את צווארו.
"מטומטמים! הזהרתי אתכם שהוא מסוכן! עכשיו כול התוכנית שלי תכשל!" ואז היא לחצה יותר מידי חזק והוא התפורר לאבק.
"אני עוד אתפוס אותך, סמי ואלדס…" מלמלה האישה.
ואז התעוררתי בצעקה, והדבר הראשון שראיתי הוא שאלין לא במיטתה.


תגובות (1)

תמשיכייייייי

24/07/2013 02:20
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך