מה אני עושה פה?!- פרק 14-

הוא השכיב אותי על השולחן, והפיל את כל מה שהיה עליו. החזקתי חזק בחולצתו. הבטן שלי התהפכה מה.. ממה שהרגשתי באותו הרגע. אני לא מאמינה שאני לא רוצה להתנתק מהלשון שלו. אני בשוק מעצמי. ״לא״ מלמלתי ודחפתי אותו ממני. הוא הסתכל עליי. שנינו התנשפנו. כל כך רציתי לנשק אותו שוב. ״בוא.. נחזור״ גמגמתי בשקט וקמתי מהשולחן. הוא לא זז והניח את ידיו על השולחן, ובכך חסם אותי. ״אסי, תן לי ללכת״ אמרתי והסתכלתי עליו. הוא יצא מהחדר. יצאתי אחריו.
עבר עוד שבוע. בחזרות המטומטמות האלה ניסיתי להתרחק כמה שיותר מאסי, כדי שאני לא ארגיש שוב את אותם דברים. כל עוד אני במרחק שכבר אי אפשר להריח הדאודוראנט החזק שלו, אני מספיק רחוקה. ״מה קורה עם אסי?״ טל שאלה אותי בשיעור היסטוריה. כחכחתי בגרוני. ״מה קורה איתו?״ שאלתי אותה. ״כולם מדברים על זה, את יודעת״ היא אמרה. הסתכלתי עליה. ״על..?״ שאלתי. ״על זה שמשהו קורה״ היא אמרה. נאנחתי. ״ספרי לי!״ היא אמרה בחיוך. ״לא!״ אמרתי. ״אל תהיי מגעילה״ היא אמרה. ״התנשקנו״ לחשתי. היא עצרה את עצמה מלצרוח. ״מה? איך?״ היא שאלה. ״אני לא יודעת״ מלמלתי. ״איך הרגשת?״ היא שאלה בחיוך. ״זה לא משנה״ אמרתי, מחזיקה את האדום שרוצה לעלות אל הלחיים שלי בפנים. ״בטח שזה משנה!״ היא אמרה בחיוך. ״כל מה שאני יודעת זה שאני מתחרפנת פה, ואני חייבת לעוף מהמקום הזה״ אמרתי.
בהפסקה, התקדמתי במסדרון לעבר עידו, ואסי קרא לי מחדר השרת. ״מה?״ שאלתי בשקט. ״כנסי״ הוא אמר. נכנסתי וסגרתי את הדלת. שתקנו שנינו. ״מה נעשה?״ הוא שאל ברוגע והתקדם אליי. ״בקשר למה?״ שאלתי. ״בקשר לזה..״ הוא מלמל ונישק אותי שוב. אני חייבת להפסיק את זה. דחפתי את גופו ממני בעדינות, כדי שלא יתחיל להתעצבן לי. ״לא עושים כלום, כי אין כלום״ אמרתי ויצאתי מהחדר כמה שיותר מהר.
בערב, הדלת של החדר שלי נפתחה. זה היה עידו. ״היי״ הוא אמר. ״היי״ אמרתי וקמתי מהכיסא. הוא הסתכל עליי. ״אני רציתי לשאול אותך מה אני בשבילך, אבל עכשיו זה נשמע לי כמו שאלה טיפשית״ הוא הודה בחיוך. חייכתי. אני חייבת משהו שישכיח ממני את הדפוק ההוא. התקרבתי אליו ונישקתי אותו. כמה שיותר חזק, כמה שיותר שוכחת.
עברו שבועיים, ואני מתחרפנת עוד יותר. ככל שהזמן עובר אני מבינה שאין לי רגשות בכלל אל עידו. ״אבא, איפה אתה?״ התקשרתי לאבא שלי כשיצאתי מהבית של טל. ״אנחנו בתערוכה של גלילי.. את יכולה לקחת אוטובוס?״ הוא שאל. ״כן.. כן״ אמרתי. ״יופי, תודיעי לי כשאת בבית״ הוא אמר. ״אוקיי״ אמרתי וניתקתי את השיחה. אני כבר אלך ברגל, זה לא אמור להיות כל כך נורא, כבר עשיתי את זה פעם אחת. הלכתי והלכתי, ושמעתי רעש מפארק שעברתי לידו. ראיתי מרחוק את אסי והחברים שלו עם נרגילות. השעה הייתה כבר ממש מאוחרת, אני מתפלאת שראיתי משהו. הוא קלט אותי. המשכתי ללכת. פתאום נעמד מולי מישהו. נעצרתי. ״היי״ הוא אמר. ״היי״ מלמלתי והמשכתי ללכת. הוא תפס בידי בחוזקה. ״לאן את חושבת שאת הולכת יפה?״ הוא שאל בחיוך משועשע. ״הביתה״ אמרתי, מנסה לא להתעצבן יותר מדי. הוא לא נתן לי לשחרר את היד. ״למה הביתה?״ הוא שאל בחיוך וליטף את ידי. ״תעזוב אותי!״ אמרתי בעצבנות. ״למה לצעוק חיים שלי״ הוא מלמל והדביק אותי לקיר בסמטה צדדית. ״תעזוב אותי!״ צרחתי ונתתי לו בעיטה בביצים. זה לא הזיז לו. ״קשוחה, זה עושה לי את זה״ הוא חייך והכניס את ידו אל מתחת לחצאית שלי. דחפתי אותו ממני וניסיתי לצרוח, אבל הוא סתם את פי. נאבקתי בו כמה שיכולתי. הוא התחיל לנשק בטירוף את צווארי. זה הרגיש מגעיל. ״די!״ צרחתי, והתחלתי לבכות מהחוסר אונים.
שנייה לפני שהוא התחיל להפשיט אותי, הרגשתי שהוא התרחק ממני במהירות. ראיתי את אסי. הוא תפס את הבחור ודחף אותו לקיר. ״בן של זונה״ אסי מלמל והרביץ לו. ״אני לא התכוונת..״ ״לא התכוונת מה חתיכת זבל״ אסי צרח. למה הוא עושה את זה? ״אסי״ אמרתי בשקט והחזקתי בכתפו. הוא התרחק מהבחור, שזחל על הרצפה. ״אני לא התכוונתי, לא ידעתי שהיא חברה שלך״ הבחור מלמל ורץ משם. אני לא חברה שלו!! אסי הסתכל עליי. הסתכלתי עליו. לא ידעתי מה להגיד, אז פשוט חיבקתי אותו. חזק. ממש חזק. אני לא בחורה של בכי, אבל פשוט התחלתי לבכות. אני באמת נהייתי רגישה מדי בזמן האחרון. ״אני מצטער״ הוא אמר בשקט. התנתקתי ממנו וניגבתי את הדמעות. ״על מה? אתה.. הצלת אותי״ מלמלתי. ״אבל ראיתי שהוא בא לכיוונך״ הוא אמר והסתכל עליי. הסתכלתי עליו. ״אני חייבת ללכת הביתה״ אמרתי והתחלתי ללכת. ״את לא הולכת לבד, אני אקח אותך״ הוא אמר ותפס בידי. הסתובבתי אליו. ״אתה לא צריך, תחזור ל..חברים שלך״ אמרתי בשקט. ״הם יכולים להסתדר בלעדיי״ הוא אמר. שתקתי והלכתי אחריו.
נסענו במכונית שלו עד לבית שלי. אני לא בטוחה למה, אבל אני הרגשתי כל כך מוגנת באותו רגע, יותר מתמיד. הוא עצר את המכונית ושתק. ״אסי״ קראתי לו. הוא סובב את ראשו אליי. רציתי להגיד משהו, אבל הכל נשכח. התקרבתי אליו ונישקתי אותו. הוא תפס בפניי ומשך אותי אליו. הפלאפון שלי צלצל. ״קיבינימט״ אסי מלמל. התנתקתי ממנו. זה אבא שלי. ״מה?״ שאלתי. ״אנחנו בדרך הביתה, שכחנו מפתח אז רציתי לבדוק אם את ערה בשביל לפתוח לנו״ הוא אמר. ״אוקיי״ מלמלתי, לא הייתי מרוכזת.
״אני מצטערת על זה״ אמרתי לאסי. הוא הסתכל עליי. ״עידו ואני..״ התחלתי להגיד. ״תחסכי ממני כפרה, לכי הביתה״ הוא מלמל והעביר את מבטו אל הכביש. שתקתי ויצאתי מהאוטו שלו, והוא נסע משם במהירות.