המירוץ למיליון – פרק 14

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: עשר הצוותים נחתו בטאלין, עיר הבירה של אסטוניה, שם היה עליהם להתחיל את היום בהשחזת חרב, משחק זיכרון מתוק במיוחד, טיפוס על כנסייה ולחימה בחרב.
הערב נגלה מי הזוג שיעוכב על ידי סיבוב הפרסה. כל זאת ועוד בתוכנית הזו.
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(סהארמה ספאד.)
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"נשארנו בעצם אחרונות."
"כן. שוב."
"זה לא נעים כל כך, אבל זו המציאות."
~
"למה זה לא מתקדם?"
"את חושבת שצריך להשחיז גם את הצד השני?"
"לא נראה לי…"
"למה לא בעצם?"
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"הבעיה שלנו הייתה ששכחנו לגמרי להשחיז את הצד השני."
"זה עיכב אותנו במיוחד."
~

(תיאטרון הבובות נוקו.)
"וואו, איזה תיאטרון בובות יפה זה."
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני גדלתי בבית שבו יש הרבה תרבות. ממש אהבתי הצגות ותיאטרון בובות וכל זה. זה מאוד מדבר אלי."
~
"את זוכרת?" שאלה גל.
"בטח," ענתה נטלי.
שתיהן הלכו לעבר חנות השוקולד.

~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"התברר לנו… שאנחנו ממש צריכים לאכול את השוקולד."
"איכס."
"שוקולד!"
"שוקולד עשוי מחלב, וחלב זה אונס."
"בנורבגיה מצפים מאיתנו לעודד רצח בצלחת ועכשיו פתאום רוצים לעודד אונס."
"זאת ממש התעללות בבעלי החיים."
"לא, זה פשוט אונס ממדרגה ראשונה חלב."
"אני שואל: אם מותר לאנוס פרה, למה שלא יעשו חלב מאישה? שיחלבו אישה?"
"ברצינות, אנשים. זה לא הומאני בכלל."
"נכון."
~

"בואי, יובל, צריכים עכשיו לאכול את השוקולד."
~יובל ואלון. בני דודים.~
"אנחנו די בסוף, וזאת לא תחושה טובה."
"אתם יודעים, תכל'ס מה שדפק אותנו זאת הטיסה לנורבגיה."
"נכון."
"אם היינו יוצאים בטיסה הראשונה בטוח היינו מובילים."
"לא נורא. אנחנו כמו כרישים. מתקדמים לאט לאט."
"ויש לנו חרב, וחרב זה טוב."
"טוב, קלטנו את האובססיה שלך לחרבות, אלון."
"חרבות זה מגניב."
"אני מיואשת."
~

"יאללה גל! בתיאבון!" קראה נטלי.
שתיהן התחילו לאכול את השוקולד.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"שוקולד זאת ההנאה הסודית שלי."
"אתם מבינים, יותר מידי שוקולד הורס ת'גזרה, אבל כאילו שיואו! מירוץ!"
"לגמרי!"
"אנחנו גם ככה רצות הרבה, עושות ספורט וזה, אז מותר ככה להתפנק בשוקולד."
"וגם שוקולד טעים."
"כן, שוקולד על רמה."
"נראה לי אני טסה לאסטוניה אחרי המירוץ רק בשביל לאכול שוקולד."
"שיואו, תשבעי."
"נשבעת, נשמה."
~

(כנסיית אולב.)
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"שאלנו אנשים ברחוב, בסופו של דבר גילינו שזאת כנסיית אולב, הגענו למקום והתחלנו לטפס."
~
"איפה הרמז?"
~
"אין רמז! פשוט אין!"
"בשום מקום!"
"ואנחנו מחפשים, וכלום!"
~
"איפה הרמז?"
~

(סהארמה ספאד.)
"הנה, ענתוש," אמרה נוגה.
"כן, זה נראה טוב," אמרה ענת.
"Is this good?" שאלה ענת.
"Yes," ענה הנפח.
"יש!" קראה ענת.
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"סיימנו אחרונות, וידענו שעכשיו אנחנו מוכרחות ללחוץ על הגז בחוזקה ולהתחיל לתקתק משימות."
~
"לוח הצבעה," אמרה ענת.
"אז למי שמים?" שאלה נוגה.
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"לא יצא לנו באמת להכיר את הזוגות מקרוב. לא יכולנו סתם ככה להצביע."
"אבל היה זוג אחד שידענו שצריך לשים לו."
~
"נשים למאיה ודניאל?"
"כן."
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"מאיה ודניאל היו לפנינו, ואם נעכב אותם, יוכל לקרות מצב שבו נעקוף אותם ואנחנו לא נודח היום."
~

(מגדל אפינג.)
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ואני נלחמת באביר ההוא טאק-טאק! קפאו!"
"זה היה מצחיק לראות את זה מהצד."
"זה היה כייף מהצד שלי!"
~
"והוו!" צעקה נעמה באושר כשהפילה את החרב של הלוחם שמולה.
"יש!" צרחה ספיר.
הן התחבקו.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ללא ספק המירוץ למיליון קירב בינינו."
"נכון."
"לפני כן בחיים לא הייתי מחבקת את נעמה. אני פוחדת מידי מלחטוף מחלות."
"זה הדדי."
"אויש, את פשוט קרן שמש."
"תראו מי שמדברת."
~
"יאללה, צומת!" קראה נעמה.
"מתוק או לבדוק?" שאלה ספיר.
"מתוק, עכשיו מה המשימות?" שאלה נעמה.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"כמה שיותר סוכר יותר טוב!"
~
צומת הינה בחירה בין שתי משימות אפשריות. לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. כאן בטאלין הצומת היא בין מתוק ללבדוק. במתוק: שני חברי הצוות ילכו ברגל אל בית הקפה של אנלי ויק, בית קפה שכולו שוקולד בעבודת יד. שני חברי הצוות יצטרכו להכין קופסת שוקולד שתרצה את המוכר בחנות. רק אז יקבלו את הרמז יחד עם תמונה. בלבדוק: על שני חברי הצוות ללכת אל גלריית נוויטרולה, שם יהיה עליהם ללכת למוצג הגלויות, ובין אלפי הגלויות, יהיה עליהם למצוא את זו שרשום עליה "Hameirotz Lamilion," ומאחוריה מופיע היעד הבא.
"מתוק!" קראה נעמה.
"יאללה!" קראה ספיר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"סוכר ואני הם החברים הכי טובים בערך."
~

"יופי אבא!" מעיין עודדה את אביה.
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"זה היה מוזר לראות את אבא נלחם בחרב. לא משהו שמתאים לו."
"לא מתאים לי בכלל."
"נכון."
"אבל זאת הייתה חוויה."
~

"יאללה מייק! יאללה מייק!" קרא שון מהצד.
מייק הצליח להפיל את החרב של האביר שנלחם נגדו.
"יש!" הוא קרא באושר.
"צומת," הקריא מייק לאחר שקיבל ופתח את הרמז.
"מתוק או לבדוק?" שאל שון.
"מתוק," אמר מייק.
"יאללה, הולכים על מתוק," הוא ענה.
~

(תיאטרון נוקו.)
~קורן ורוי. ידידים.~
"היינו תקועים בתיאטרון…"
"כלומר, איך אפשר לזכור את כל הפרטים המעצבנים האלו?"
~
"אתה רוצה לצפות בהצגה שוב?"
"כן," מלמל רוי.
~

"יאללה נטלי, אחד אחרון!" קראה גל שכבר סיימה לאכול את השוקולד.
"יאמי!"
"We are correct?" שאלה גל.
"Correct," אישר מוכר השוקולד.
"יש!" צרחו נטלי וגל באושר והתחבקו.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אי אפשר שלא לשמוע את צרחות היש של נטלי וגל…"
"רעש בעוצמה של מיליארד דציבלים בערך."
"רעשניות…"
"צריכים לקחת אותן בתור רעשן בפורים. זה יעשה את העבודה."
~

"יאללה, בואי נתחפף מפה!" קראה גל.
שתיהן יצאו משם.

(ברחוב עם דור ואורין.)
"Hey, do you know where is the tallest building in the world in the past?" שאל דור.
"No," ענה אחד מהרחוב.
"איך לא? מה? מה? איך הוא לא יודע!"
"נו, אורין, בלי להתעצבן."
"אני אתעצבן כמה שאני רוצה! אנחנו מתעכבים לגמרי!"
~דור ואורין. בני זוג.~
"היינו במקום השני בנורבגיה, ועכשיו פתאום כולם עוקפים אותנו. זה תסכל אותי כל כך."
"אותי תסכל בעיקר שאורין הייתה מתוסכלת."
"זה היה פשוט בלתי נסבל."
"ממש."
~

(כנסיית אולב.)
"היי, גיא, קלוט את זה!"
"מה זה?"
כפיר הצביע על המניאטורה של מגדל אפינג.
"שיואו, אדיר!" קרא גיא.
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"פתאום אנחנו קולטים שיש מגדל קטנצ'יק על הגג."
"משהו קטנטן, אי אפשר לשים לב אליו."
~
"זה כנראה היעד הבא," אמר גיא.
"יאללה, אז בוא נרוץ," אמר כפיר.

(מגדל אפינג.)
"קדימה אבא! אתה מצליח יפה מאוד!" קראה מעיין.
אנריק הצליח להפיל את החרב של האביר שהתמודד נגדו.
"יש! כל הכבוד אבא!" קראה מעיין וחיבקה את אביה.
"צומת," הקריא אנריק, "מתוק או לבדוק."
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אחרי כמות השוקולד שאכלנו היום זה כבר מסוכן."
"אני חושב שאני אתרחק משוקולד לזמן מה."
"גם אני."
~
"אז הולכים על הגלויות?"
"על הגלויות."
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"החלטנו ללכת על משימת הגלויות מכיוון שכבר לא רציתי לראות שוקולד למשך זמן מה."
"גם אני לא."
~

(אנלי ויק.)
"Hello," אמרה ספיר כשהיא ואחותה התאומה נכנסו פנימה.
"We're here to make chocolate," אמרה נעמה.
"Oh, great, come here!" ענתה להם המוכרת, ולקחה אותם לחדר האחורי, שם היא הראתה להם איך להכין את השוקולד.
~ספיר ומעיין. אחיות תאומות.~
"הכנו שוקולד!"
"ווהו!"
"שוקולד טעים!"
"זה היה כל כך כייף!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"הגענו לבית הקפה, ראינו שהתאומות שם, וכבר ראינו שהן לא כל כך לפנינו."
"זאת הייתה ההזדמנות שלנו לעקוף אותן ולהיות ראשונים."
~

(תיאטרון נוקו.)
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"הגענו אל התיאטרון, מוכנות להתחיל במשימה של צפייה בתיאטרון. היו איתנו מאיה ודניאל, יובל ואלון וקורן ורוי."
"זה עודד אותנו."
"כן, היינו יחד עם עוד שלוש זוגות."
"קיווינו שאחד מהזוגות יישבר."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: מריבה בין שני זוגות תעכב ארבע זוגות במשימה אחת, וגם, איזה זוג יישבר, ואילו זוגות יעקפו את האחרים? כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.