My 'wonderful' life פרק 6

_ לוק נשך אותו כי הוא ראה טלוויזיה עכשיו אני לא יכולה אפילו ליפגוש את השכן ככה שלא יוצא לי כלום מזה :( _
_וואי מסכנה שלי חחח ;) _
_סתמי ):( _ היא שלחה לי עים פרצוף כועס
״היי״ שמעתי קול מאחורי היסתובבתי וראיתי נער עים עיינים חומות ושיער חום כהה
״היי״ עניתי
״את חדשה פה?״ שאל
״כן אני גרה אצל קרובת משפחה במשך השבוע הזה״
״ג׳ון״ הוא אמר והוסיף ״אה עד מתי את פה?״
״אמ…. עד יום שבת בערב ואני סקיי״
המשכנו לדבר וראיתי את את סנדי מציצה מצד של השרותים חחחח איזה קרועה
המשכנו לדבר והחלפנו מיספרי טלפון הוא הלך וישר סנדי רצה אלי
״ וואי איזה חופרים שיעמם לי שם כבר עברתי את כולם במשחקים ודיברתי עים חברות חחחח אבל לא נורא כל עוד השגת את המספר טלפון שלו?״ הוא שאלה
״כן חחחח וראיתי אותך מציצה״ אמרתי
״נו מה את רוצה שיעמם לי חחח״ המשכנו להיסתובב עד שרוקי התקשרה ואמרה לי שצריך לחזור אני וסנדי החלפנו מיספרי טלפון וניפרדנו
~אחרי כמה ימים יום ראשון בבוקר מנקודת מבט של סקיי~
קמתי בבוקר ולבשתי את זה http://www.polyvore.com/untitled_390/set?id=86175865
המזוודות כבר היו ארוזות רוקי הסיעה אותי למחנה הוא היה יפה הוא היה ניראה כמו בית מלון ולפי מה שראיתי בחדרים הוא באמת ניראה ככה ניפרדתי מרוקי

ניכנסתי לקבלה הם העבירו לי מפתח לחדר ואמרו שכבר יש מישהו בחדר ניכנסתי לחדר ולא ראיתי אף אחד החולצה הציקה לי הורדתי אותה ובאתי להחליף לחולצה אחרת ואז מישהו יצא מהמקלחת עם רק מגבת על החלק התחתון שלו (ככה שלא ראו לו כלום) ״אעאע מי אתה?!?״ צרחתי עליו הוא היה מתולתל עם עיניים ירוקות ״אעאעאע״ הוא צרח כניראה שגם הוא ניבהל ״זה החדר שלי ומה את באת לעשות למרות שזה מוצא חן בעני״הוא אמר ושמתי לב שכיסיתי את עצמי עם החולצה אבל לא לבשתי אותה היסתובבתי ולבשתי את החולצה ״אויש כבר הספקתי ליראות״ הוא אמר ״שתוק וזה החדר שלי לא שלך!״ צעקתי עליו (למי שלא הבינ/ה הוא ראה אותה עם חזיה ומכנס והכל היא רק החליפה חולצה) הוא ניראה מופתע ״טוב כניראה שהייתה איזה טעות והעבירו אותך לפה״ ״ורגע אין עוד חדרים?״ שאלתי ״לא לא ניראה לי אבל את יכולה לישאול״ ״ אוקי אה וברצינות שים עליך משהו״ ״אה חחחח כשתחזרי רק תידפקי בדלת קודם״ ״תאמין לי אני אדפוק בדלת אני לא רוצה עוד מקרה כזה״ ״למה לי אין בעיה שזה יקרה שוב״ הוא אמר וחייך ״היית מת״ אמרתי לו ויצאתי מהחדר הלכתי לקבלה והם אמרו לי שאין עוד חדרים פנויים ושאו שאני אהיה איתו בחדר או שאני אלך מהמחנה ויחזירו לי את הכסף החלטתי שאני אשאר פה אני לא הולכת להפסיד תיקתקתי בדלת והוא פתח
״עוד לא הבנתי מי את?״ הוא אמר
״סקיי סמית׳ ואתה?״
״הארי סטיילס״ (בסיפור וואן דרייקשן לא מפורסמים אבל הם חברים וכולם בני 17 חוץ מלואי שבן 18 אני יודעת שזה לא הגילאים האמיתיים אבל ככה בא לי חחח וכדי שזה יתאים לסיפור) הוא אמר מחייך
״בא לך אני אעשה לך סיור במחנה הייתי פה וזה כמו בית מלון ממש כיף פה וזה יותר בית מלון עים הפעלות מאשר מחנה אה ואים את רוצה אני יכול להכיר לך את חברים שלי ״ הוא הוסיף
״כן בטח״ אמרתי