אגדת הפיות והמלאכים-פרק 8

לטיסיה הביטה ברובין,שליטף את פניה בעדינות והביט בה.
"על מה אתה חושב?"היא שאלה,מביטה בו.
"הוריי רוצים לחתן אותי עם מישהי שאני לא מכיר.."הוא אמר.
"..לחתן אותך?"היא שאלה.
"אני נסיך.הם ירצו שאני אתחתן עם נסיכה.."הוא אמר,מביט הצידה.
"..רובין.."היא אמרה לו.מבחינה במבט בעצוב שלו.
רובין הביט בה,נחרצות,כשידו אוחזת חזק בידה ולא מרפה.
כשהוא מבחין בצלף שמכוון חץ וקשת אל לטיסיה.אחד מצידייה של המכשפה,נשלח להרוג אותה.
הוא מהר והגן עליה בגופו.
החץ פגע בו.
"רובין!!!!!!!"קראה לטיסיה,כשהוא מתמוטט בזרועותיה.
החץ ננעץ עמוק בחזה שלו ופצע אותו אנושות.הוא החל מדמם.
אפריל מיהרה לעזור לאחותה לקחת אותו הבייתה ולטפל בו.
"הוא נושם?"שאלה אפריל..כשלטיסיה מתקרבת אל פיו,ומרגישה משב רוח קליל שהרגיש כנשימות.
היא הניחה את אוזנה על החזה שלו.
"הלב שלו פועם.."אמרה לטיסיה,"לא חזק.אבל,הוא פועם."
הן השכיבו אותו במיטה,קורעות מעליו את החולצה ספוגת הדם שלבש.
"כדאי שנוציא את החץ.."אמרה לטיסיה באומץ.
"אני לא יכולה להסתכל.."אמרה אפריל.
"אי אפשר להשאיר אותו ככה,עם החץ תקוע.זה יכאב. אבל אין מה לעשות."אמרה לטיסיה.
"רובין.."פנתה אליו לטיסה,כששמה לב שהוא עדיין בהכרה.."תקשיב לי.זה יכאב.אבל,אין מה לעשות.."
כשברגעים הבאים היא אחזה בחץ.הוא היה נעוץ חזק.עמוק.
שולפת אותו מתוך חזהו של רובין.
מייד נשמעה זעקת כאב קורעת לב מגרונו.
לטיסיה,חיטאה לו את הפצע העמוק.
שכן,הפצע האמיתי הכואב יותר היה בתוך הלב שלו.
"לטיסיה.."הוא לחש את שמה,רועד מכאבים,כשהיא מביטה בו,וידו נאחזת בידה.
"…סיכנת את עצמך למעני.."היא אמרה לו,כשהוא מביט בה.
"לא חשבתי באותו רגע. עשיתי את זה בלהט הרגע.מבלי לחשוב.."הוא ענה.
באותם רגעים,אפריל הבינה כי לא מדובר במשיכה פיזית בלבד בין שניהם.
"הו,רובין..למה?"היא שאלה,דואגת לו.
רובין הביט עמוק בעיניה,נאבק בכאב.כשהדימום מתגבר ולא מפסיק.
"אני מוכן למות למענך.."הוא אמר,נוגע בפניה,מדמם.