דורית- כשחזרתי הביתה…
כשחזרתי הביתה אבא לא היה בבית. שאלתי את דגנית: "איפה אבא?"
"הוא לא פה מתוקה, הוא הלך לראיון עבודה."
אז הלכתי בכבדות לחדר שלי, סגרתי את הדלת של החדר , וישבתי על המיטה וחשבתי:
אולי אבא לא הלך לראיון עבודה והלך לקנות ערכת הריון?
לא, האישה צריכה ללכת לקנות את זה לא הגבר.
אז אמרתי לעצמי: "די, תפסיקי לחשוב."
שכבתי במיטה ונרדמתי איך שהוא.
חלמתי שדגנית חוזרת עם אבא ועם תינוק מבית החולים. הם יושבים על הספה ומדברים על שם לתינוק. אני מנסה להצטרף לשיחה, אבל הם לא נותנים לי. הם מעמידים פנים שהם לא שומעים אותי, כאילו הם בבועה ואני בבועה אחרת.
אחרי כמה שעות התעוררתי.
שמעתי את אבא נכנס הביתה עם המפתחות המצלצלים שלו. שמעתי אותו שואל את דגנית: "איפה הבת שלי? קיבלת אותה הביתה?"
"או כן, היא בחדר שלה. קיבלתי אותה אבל היא לא רצתה לשוחח איתי אז היא הלכה."
צריך לקבל אותי? מה אני בת שנתיים?
שמעתי את אבא עולה במדרגות וצועק: "דורית!"
התחלתי לפחד.
אבא פתח את הדלת של החדר וסגר אותה אחריו.
"דורית, מה דגנית עשתה לך שאת מתייחסת אליה ככה?"
"כלום."
"בעולם שלך אין דבר כזה כלום, לכל דבר יש סיבה. מה הסיבה שאת מתעבת את דגנית ככה?"
"היא לא עשתה לי כלום! אני פשוט לא אוהבת שאתה יוצא עם נשים אחרות בסדר?"
"את עדיין מחוברת לאמא הא?"
"כן, מאוד."
"אני מבין אותך, אבל דגנית יכולה לתווך אותך כמו אמא אם תתני לה."
"אתה בעצם אומר לי שאני צריכה להתייחס לדגנית כמו אל אמא? כי אני לא…"
"לא! אני לא אומר את זה. אמא אמיתית אמיתית יש רק אחת. אבל הייתי רוצה שתתייחסי אליה יותר בכבוד יותר ממה שאת מתייחסת אליה עכשיו."
"אני אנסה. אבל זה אולי לא יצליח!"
"אם זה לא יצליח אני אשיג עזרה חיצונית."
"עזרה חיצונית?"
"פסיכולוג, ועוד אפשרויות נוספות שאת יכולה לחשוב עליהם.."
"אז מה עכשיו?.."
"בואי תרדי איתי למטה לדגנית."
"בסדר."
ירדנו לדגנית והתיישבתי לידה.
תגובות (0)