איך הכול התחיל…..

הם הכירו באתר צ׳אטים,היא הייתה בת 12 והוא בן 16.
השיחה שלהם התחילה בפלירטוטים משני הצדדים. הוא מפלרטט והיא מפלרטטת בחזרה, מצחקקת.
השיחה התגלגלה, והוא הציע לה לעבור לסקייפ. בהתחלה היא חששה מעט. ׳אם הוא לא יאהב את איך שאני נראת?׳. הם התחילו בצ׳אט ועברו לשיחות וידיאו. איך שראתה אותו, קול הפתעה יצא מפיה.
עיניו נדלקו שראה איך היא נראת. היא הייתה נערה חייכנית עם שיער חום כהה עד אמצע הגב, עיניים חומות וגדולות, שמעטפת ריסים ארוכים ושחורים עטפו אותן.
הם התחילו לדבר כל יום, כל היום. תמיד היה להם על מה לדבר.
ככה עברו שנתיים, שנתיים של דיבורים. אהבה הייתה באויר.
״רוצה להפגש?״ שאל אותה פעם. היא נתקה מיד את השיחה.
בכל זאת, היא הייתה בת 14 והוא בן 18. ׳מה אם הוא ירצה דברים שאני לא אוכל לתת לו?׳ שאלה עצמה בעצב, בעוד הדמעות זולגות על לחיה.
והוא, המשיך להקשר ולשלוח הודעות, בעוד היא מסתכלת על הטלפון הרוטט ומחליטה לא לענות.
———————————————————————————————————————
ככה עברו להם הימים, הוא מתקשר, היא מתעלמת.
בלימודים במקום ללמוד, חשבה עליו. מה הוא עושה עכשיו? הוא כבר אוהב מישהי אחרת?
״ליאן, אנחנו הולכות היום לקניון, רוצה לבוא?״ שאלה אותה חברתה הטובה, שרון.
״בטח״ חייכה אל שרון. ״ארבע בצהריים, תהיי שם״ צחקקה שרון וחיבקה את ליאן.
היא שמחה שהיא באה איתן לקניון. הרבה זמן לא בילו ביחד.
———————————————————————————————————————
-בקניון-
הן הסתובבו בחנויות הרבות, מדי פעם אחת מהן ניגשת למדוד בגד כזה או אחר.
״בואו נקנה מילישייק!״ הציעה אביה, אחת מהבנות שהיו עם שרון וליאן.
״כן, למה לא?״ אמרה שרון וכל הבנות התקדמו לדוכן המלשייקים.
באותו הזמן, גם שון (הנער בן ה18 שדיבר עם ליאן והם התאהבו) היה בקניון עם חברים.
בעודם מתקדמים לעבר דוכן המילשייקים, ראה שיער חום כהה מוכר לעין.
ליאן הסתובבה והבחינה בפנים המוכרות. עיניים כחולות/ירוקות ושיער שחור.
לפתע השתלבו מבטיהם.
״שון״ לחשה את שמו.
שון הסתכל על אותה הנערה שכל כך אהב, ובאותו הרגע היה מאושר.
הוא לא האמין שזאת באמת היא, ולכן התקרב לעברה.
גם ליאן החלה מתקרבת אל שון, מחשש שעיניה לא רואות נכון.
ואז, הם הגיעו למצב ששניהם היו כל כך קרובים, שאפילו סיכה לא הייתה עוברת בניהם.
״זאת באמת את״ אמר שון וליטף את לחיה הימנית של ליאן.
דמעות זלגו מעיניה של ליאן. ״למה את בוכה?״ שאל שון ומחה את הדמעות עם ידו.
״אלה דמעות שמחה״ חייכה אליו מבעד לדמעות.
״את כל כך יפה״ לחש והצמיד את מצחו למצחה.
״ מי שמדבר״ צחקקה. שפתיו נצמדו לשפתיה, וחום התפשט בגופה.
היא לא רצתה שהרגע הזה יגמר לעולם, היא כל כך אהבה אותו.
כשהתנתקו, אימץ אותה שון לחיקו. ״אבל מה יקרה אם תרצה לעשות את זה, ואני לא ארגיש מוכנה?״ הפכה פתאום רצינית , התנתקה מחיבוקו והביטה לתוך עיניו.
״אני אחכה לך, כמה זמן שתצטרכי״ אמר והביט בעיניה החומות והגדולות.
״אני אוהב אותך״ אמר לה. חיוך התפשט על פניה היפות. ״אני אוהבת אותך״ אמרה ונישקה אותו.
ושם הם עמדו, באמצע הקניון. שמאות זוגות עיניים נעוצות בהם.
חלק חייכו, חלק מחו דמעה. כשהתנתקו מהנשיקה, שמעו מחיאות כפיים מהדהדות ברחבי הקניון.
ליאן הסתובבה והסתכלה על האנשים המחייכים מוחאים כפיים. לחייה נצבעו באדום והיא קברה את ראשה בחזהו של שון.
וזה, הסיפור של ליאן ושון.