ת'ור בעיר הגדולה- חלק 2

ת'ור התקדם במורד גשר הקשת בענן המוביל לעבר מידגרד, עולם בני האדם.
" איזה מין עולם משונה הוא זה?" תהה כשנחת על סף גשר הקשת. האנשים שעברו ברחוב הסתכלו עליו, וחלקם אף בהו בו, אך כשהסתכל עליהם חזרה העיפו מבט.
" מה המנהג המגונה הזה?" שאל את עצמו בתגובה למבטים הנועצים, " האין ראו מעודם אל כביר?"
הוא המשיך ללכת בכבוד ברחוב, מסתכל לכל הכיוונים בהתפעלות ואימה.
כאשר ת'ור בא לחצות את הכביש, מכונית קטנה ולבנה חצתה אותו בסערה וכמעט פגעה בו.
" מפלצות מכאניות איומות!" צעק והניף את זרועו בכעס באוויר, " מי הכסיל ששחרר את הנוראות?"
לפתע הרגיש יד מונחת על כתפו. מיד הסתובב והתכונן לתקוף.
" היי, היי, חכה רגע." אמר האיש שמולו. אך האיש היה נראה מוזר מאוד. גופו היה עשוי מתכת בצבעי אדום וצהוב. על אף מראהו המאיים מעט עטפה אותו כמעין הילה של אדם טוב.
" מי אתה, אדם מתכתי ומוזר?" שאל ת'ור בבלבול.
" אתה לא מכאן, נכון?" שאל האיש, " אני טוני סטארק, האיירון מן."
" אינני מכיר שום איירון מן." ענה ת'ור.
" בכל מקרה," אמר איירון מן, " מה אתה עושה כאן?"
" עליי למצוא את חברי האובד," ענה ת'ור, " שמא ייפגע או יפגע."
" בסדר. אתה יכול לתאר לי אותו?"
" קטן ועושה צרות."
" זה לא בדיוק התיאור שאליו התכוונתי," אמר איירון מן, " אבל זה יכול להספיק."
" עלי לעקוב אחר שאריות ההרס שבוודאי גרם." אמר ת'ור והחל להתקדם מהר יותר.
" בהצלחה!" אמר איירון מן, " אם אמצא אותו אומר לך."
ת'ור המשיך ללכת לבדו, עד שפתאום הרגיש את האדמה רועדת ופיצוץ אדיר נגלה אליו בהמשך הרחוב.
" אני בא, ידידי!" קרא ורץ לעבר הפיצוץ.