חיים חדשים- פרק 1
פרק 1- משפחה חדשה.
זה היה יום בהיר אחד, היינו בחופשת הקיץ שלנו. בדיוק חמש שנים מהיום שאמא נעלמה. אבא ישב מדוכא כהרגלו. אני התאמנתי על כישורי המתמטיקה שלי (שהם שואפים כמעט לאפס) וג'יימס קרא ספר על ניהול הממלכה (בתור המלך הבא שלנו). ואז נשמעה דפיקה בדלת. נכנסו שתי נשים. "שלום אדוני המלך" אמרה המבוגרת והשתחוותה מול אבי גם השנייה השתחוותה " הנה הבגד שביקשת שנתפור לך במיוחד לאירוע…" מלמלה הסתכלתי על אבי . הוא היה קפוא רק בהה בה. "תראה את אבא" לחשתי לג'יימס אחי התאום. "הוא מקשיב לה.." הוא מלמל "הוא בוהה בה!" לחשתי "הוא לא בוהה בנשים מיה! במיוחד לא שזה יום השנה לאמא" אמר לי ג'יימס. הו.. כמה שהוא טעה. "איך קוראים לך?" שאל אבי את האישה "לי קוראים מירנדה זוהי סופי, הבת שלי" אמרה לו מיד הוא לקח אותה ואת ביתה לחדר צדדי "אתה לא חושב ש.." מלמלתי ונעצרתי לא רציתי לחשוב על זה. "מיה תרגעי! הוא לא יתחתן שוב! תנשמי! הסיוט שלנו לא יתגשם!" אמר לי. צחוק הגורל. יום אחרי כבר התחילו להדפיס הזמנות לחתונה שלהם. כמעט התעלפתי שם שהם אמרו לנו שהם מתחתנים. התעוררנו בוקר אחרי זה. "למה הם עדיין כאן?" שאלתי את ג'יימס הוא לא ידע. "ילדים!" חייך אבי "יש לי הרגשה רעה.." מלמלתי וראיתי את הבת שלה עומדת לידם ומחייכת . "החלטנו" התחיל אבי להגיד "שאנחנו מתחתנים!" אמרה מירנדה . לחצתי את ידו של ג'יימס בכוח. "מ..מה.." מלמל ג'יימס "הולכת להיות לכם אחות חדשה!" חייך אבא שלי. לא אמרתי מילה קמתי ממקומי והלכתי לחדרי ג'יימס קם אחריי והלך אחרי.
————
"אני לא מאמינה!" צרחתי וצלצלתי בפעמון. הפעמון אומר למשרתים שאנחנו צריכים משהו. תוך כמה שניות הופיעה משרתת בדלת חדרי. "נסיכה.. צלצלת?" שאלה אותי "תביאי שק אגרוף!" צרחתי "אל תביאי כלום…" מלמל ג'יימס מאחורי "תביאי אקדח! אני יהרוג כאן את כולם. " "את חייבת להרגע מיה! את נסיכה" אמר לי ג'יימס "למה שאני אקשיב לך?! אני חייבת להרביץ למישהו! ואם היא לא תביא לי שק אגרוף! זה יהיה אתה!" צרחתי והנפתי לעברו את המניפה שהייתה לי ביד. "אני מביאה לך נסיכה" מלמלה המשרתת והלכה. "ילדים!" נכנסו אבי ומירנדה. "רצינו שתראו את ההזמנות לחתונה!" חייכה מירנדה עוד שנייה העפתי לה אגרוף. "תרגעי.." לחש לעברי ג'יימס והוא לקח מידיו של אבי את ההזמנה "מה?!" הוא צרח "מה קרה?" שאלתי "אתם מתחתנים באותו תאריך שאתה התחתנת עם אמא?!" הוא צרח "כן.. החלטנו שזה סגירת מעגל יפה!" חייך אלינו אבינו "סגירת מעגל" צחקתי "יותר סגירת המקום של אמא!" צרחתי "נסיכה תשמרי על הפה שלך! איפה הנימוסים שלך?!" שאל אותי "הלכו.. ביחד עם אמא!" אמרתי ועשיתי להם פרצוף "אני מבינה שזה כנראה זמן לא ממש טוב.. אולי נחזור אחר כך רולי?" שאלה את אבי ונגעה בכתפו "כן.. זה מה שנעשה" אמר חייך אליה הם הסתובבו והלכו. "אולי נחזור אחר כך רולי?!" חיקיתי אותה "כן.. זה מה שנעשה!!" חיקה ג'יימס את אבינו. וצחקנו חיבקתי אותו. "זה.. לא יאבד שאחותינו החורגת תבוא נכון?" שאלתי "ממש לא!!" הוא חייך "אנחנו זה לתמיד!" הוא צחק וחיבק אותי חזק "אוהב אותך תאומה" הוא צחק "אוהבת אותך תאום" אמרתי לו ושנינו צחקנו.
———-
"מוכנה?" שאל אותי ג'יימס "מוכן?" עניתי לו בשאלה "אני מוכן אם את מוכנה" אמר לי והושיט לי את ידו "מוכנה!" אמרתי בביטחון ויצאנו שנינו "קבלו את המלך הבא שלנו ,הנסיך ג'יימס ואת הנסיכה מיה" שמעתי את הקרוז המלכותי אומר ויצאנו החוצה כולם מחאו כפיים חייכנו והנפנו את ידינו בחינניות. נעמדנו ליד אבא שחיכה שמירנדה וסופי יבואו. הוא היה לחוץ. אני וג'יימס המשכנו לחייך, מה לעשות, התפקיד מחייב. "קבלו את המלכה מירנדה ואת הנסיכה סופי!" הקרוז המלכותי אמר ולחצתי את ידו של ג'יימס. הוא הסתכל עליי במבט מרגיע. מירנדה יצאה מהלימוזינה עם שמלה תכולה והכתר של אמא. התעצבנתי בטירוף ואז ראיתי את סופי. לבושה בשמלה סגולה שממש דומה לשמלה הורודה שלי. והכי גרוע. הכתר שלי!. הכתר שכל כך רציתי, שנידנדתי לאבא שאני רוצה והוא הבטיח שיקנה לי אותו ליום ההולדת!. ג'יימס שם לב שאני עצבנית, למרות שחייכתי, כמו שכבר אמרתי התפקיד מחייב. "הכתר?" הוא שאל אותי והנהנתי. "אל תדאגי מיה.. הן עוד יצטערו על הרגע שהם הגיעו הנה" אמר לי ג'יימס בביטחון ואז נרגעתי.
————-
"ברוכות הבאות למשפחה!" חייך אבי לסופי ומירנדה. תחושה של גועל אפפה את האוויר. ג'יימס ואני גלגלנו את עיניינו ביחד. תאומים, מה לעשות. "אני רוצה שתתנו לאחותכם החדשה להרגיש שהיא חלק מהמשפחה!" אמר לנו אבינו. "כמובן אבא" חייך ג'יימס. "הכנו לה הפתעה שהיא לא תצפה לה!" אמרתי וחייכתי. היא לעולם לא תשכח את ההפתעה הזו.
תגובות (2)
ואואוואו מהמם מהמם ! תמשיכייייייייי :)
יא מושלם