Lapis lazuli
אני לא יודעת למה, אבל זה מה שעלה לי. אז, תאכלו, תקראו, תהנו, ותדרגו ותגיבו כמובן!

the night craft

Lapis lazuli 19/07/2013 813 צפיות תגובה אחת
אני לא יודעת למה, אבל זה מה שעלה לי. אז, תאכלו, תקראו, תהנו, ותדרגו ותגיבו כמובן!

היא ישבה לה בתא הכלא. וחשבה לה. 'לא עשיתי דבר. איני אמורה לשבת פה. ולההרג על בימה זאת.' מוחה קודח ועומל, 'איך אצא מהבור הזה?' היא מסתובבת בתאה, רק יומיים פעוטים לפני הוצאתה להורג. מחשבות רצות בראשה, עד שלפתע, היא מבחינה בלבנה רופפת. ומסדק צר, נשקף הלילה היפה של המדבר. עייניה גומעות בשקיקה את נופי המדבר. וחישוב נוסף רץ בראשה והיא נזכרת בילדותה. עת היתה ילדה צעירה, היתה יושבת בחצר ומשחקת. וכול בוקר, היו חולפים חיילים, משמר הלילה. אביה היה חוזר עימם. והיא היתה אומרת לו: "אבא, כשאגדל, גם אני רוצה להיות במשמר הלילה!" והוא היה מביט בה ואומר: "הו, ילדתי. את ילדה. ואין במשמר הלילה מקום לילדות ונשים.". היא פוקח את עייניה ומחליטה:' אצא מפה, ואתחזה לבן. אצטרף למשמר הלילה, כמו אבא.'אביה, נרצח באחת המלחמות. והיא נשבעה, שתהיה גם היא חלק ממשמר הלילה.אותו הערב, ביקשה זוג מכנסיים, מספריים, וחולצה. היא התלבשה, וגזזה את שיער ראשה. והתחילה לעבוד על הלבנה. בחצות, יצאה הלבנה ממקומה. והיא יצאה לחופשי, רצה לכיוון שורות משמר הלילה. לאחר ימים רבים, שהניחו שהתאבדה, הצטרפה למשמר הלילה. היא היתה חיילת מצוינת. או שעליי לומר, חייל? היא היתה זריזה, וחכמה. עד שיוםפ אחד, הגנרל של משמר הלילה, התגלה כבטגד. אשר ניסה להפיל את המשמר בקרב. אך החיילת, או חייל שלנו, לא איבדה תקווה, היא ארגנה את חיילי המשמר לקרב, המשמר, ניצח. אך היא עצמה נהרגה. אך בתרם עצמה עיניה אמרה: "היה לי כבוד לשרת איתכם. אך אני מבקשת. אפשרו גם לנשים להצטרף למשמר. " היא עצמה עיניה ונעלמה לעד. אך ישנם חיילים, וחיילות, שיכולים להשבע, שלעיתים רואים את רוחה, הולכת בין שורותיהם.
לכן, ישנן נשים במשמר. אך מעטות. הכול הודות לה. החיילת הראשונה של 'the night craft'.


תגובות (1)

^-^

19/07/2013 05:15
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך