מה אני עושה פה?!- פרק 11- מיוחד ((:

מנקודת המבט של אסי-
אני וקרן היינו על הספה בבית שלי. היא שכבה מעליי ונישקה לי את הצוואר. שתיתי עוד וודקה. ראבק, מה יש לי? קרן מעליי, מחכה שאני אוריד לה את הבגדים, ואני מנסה.. מה אני מנסה בכלל כוסאמקק ערס? היא התיישבה עליי והורידה את החולצה שלה. ״אסי, תסתכל עליי״ היא אמרה בחיוך ויישרה את פניי. היא כוסית, אני יודע. היא הורידה לי את החולצה. ״יפה שלי״ היא לחשה ונישקה את גופי. ״קרן״ אמרתי והתרחקתי ממנה. ״מה?״ היא שאלה והתיישבה עליי שוב. ״קומי שנייה..״ ״אתה לא אוהב את זה..?״ ״קומי שנייה קיבינימט!״ התעצבנתי. היא התרחקה ממני. ״מה קרה?״ היא שאלה. הסתכלתי עליה. היא לבשה בחזרה את החזייה ואת החולצה. ״את יודעת שאני לא טוב בזה..״ ״לא טוב במה?״ היא קטעה אותי. ״בפרידות״ אמרתי. היא השתתקה. ״אסי, אתה לא יודע מה אתה עושה..״ ״אני יודע טוב מאוד מה אני עושה״ אמרתי. ״אתה שיכור..״ היא אמרה בעצב וליטפה את גופי. ״עזבי אותי קרן, בחייאת ראבק״ אמרתי ונעמדתי. היא קמה מולי. ״למה אתה עושה את זה?״ היא שאלה. ״זה לא משנה עכשיו״ אמרתי. אני בעצמי לא יודע. ״זה כן משנה״ היא אמרה בעצבנות. ״זה בגלל הגותית ההיא אה?״ היא שאלה. ״ראבק, מה היא קשורה?״ אמרתי בעצבנות. ״אתה יודע מה? תהנה איתה. תהנה עם הפריקית הזאת.. כל בחור רוצה אותי. כל אחד. ואתה תתחרט״ היא אמרה ויצאה מהבית.
בבוקר, לקחתי תיק, תקעתי בו כמה בגדים, סילבר וקונדומים. אין לדעת מה יקרה בשלושה ימים האלה. יצאתי מהבית, ונסעתי לבית ספר. ״אטיאס!״ פרג׳ון קרא לי מרחוק. ״אהלן״ אמרתי בחיוך וירדתי מהאופנוע. ״וואלכ אתה, שמעתי נפרדת מהטימטום המהלך״ הוא אמר לי בחיוך. ״אייווה״ אמרתי, וראיתי את ענבר. ראבק, אז מה אם היא פה? ״אסי!״ שמעתי את מורן, אני חושב. ״מורן״ אמרתי בחצי חיוך. ״שירן״ היא אמרה. ״כן כן״ מלמלתי. ״אתה וקרן לא ביחד?״ היא שאלה. ״לא״ אמרתי בחוסר סבלנות. כמה בנות שקופות, השם ירחם. ״אז..״ ״שמעי כפרה, אני שם את המזוודה וחוזר״ אמרתי וברחתי ממנה. הנחתי את המזוודה, והתנגשתי בבחורה. איך לא, ענבר. עצרתי את הנפילה שלה. היא נעמדה והסתכלה עליי. הסתכלתי עליה. אדוניי, למה עשית אותה כל כך יפה? ״בוקר טוב״ אמרתי. ״תלוי למי״ היא אמרה בהתגרות. שונא את העקיצות שלה. ״אתה יכול לזוז? זה הכיוון שלי״ היא אמרה. עוד עקיצה, כמובן. הלכתי משם. מה אני צריך את הסיבוך הזה?
בערב, ישבתי עם קובי ותומר על אחד הספסלים באכסניה המחורבנת הזאת. גם כן הבית ספר המזדיין הזה, עד שמוציא אותנו לאנשהו, זה לחור ששווה לתחת. מרחוק ראיתי דמויות מוכרות. ״אני עוד שנייה חוזר״ אמרתי וכיביתי את הסיגריה. ״לאן זה?״ קובי שאל אותי. ״להשתין״ אמרתי והלכתי לכיוון של היער. ענבר והחברה שלה הלכו לכיוון של האגם. פשש, לא ידעתי שהיא פושעת. החברה שלה קפצה למים, ואז היא הורידה את החולצה. ״לא צריך לראות את זה״ מלמלתי לעצמי וחזרתי אחורה. ואז הסתובבתי בחזרה והסתכלתי עליה. ״אלוהים, מה אתה עושה לי..״ מלמלתי בשקט. היא עמדה שם. כל כך יפה. איזה גוף יש לה יאווארדי. הייתי חייב סיגריה באותו הרגע, אבל הייתי רחוק מדי. היא קפצה לתוך המים. שמעתי צעדים מאחוריי. חזרתי לכיוון של האכסניה. קרן עמדה מולי, עם הדפוקה השנייה. הן הסתכלו אל האגם. ״אני ידעתי״ קרן מלמלה. נאנחתי. ״אני כולה הלכתי להשתין..״ ״ובאת להסתכל עליהן״ החברה שלה אמרה. ״תסתמי תפה שלך, לא פלא שהדפוק זרק אותך״ אמרתי בעצבנות. ״אסי, לפחות היית הולך על בחורה שווה..״ ״קרן, תפסיקי לזיין את השכל, אני הלכתי להשתין. לא בא לך טוב, לא צריך״ אמרתי והמשכתי ללכת.
חזרנו לבית ספר יומיים אחריי. אותו חארטה פה ושם. ״בוקר טוב אסי״ איזה בחורה באה אליי בחיוך. ״בוקר״ אמרתי והדלקתי את הסיגריה. ״איך אתה מרגיש?״ היא שאלה. ״כמו שאת רואה״ אמרתי. ״מסכן שלי, אתה עצוב בגלל הפרידה?״ היא אמרה וליטפה את פניי. ״יאללה, אני זז״ אמרתי וקמתי מהספסל. ״חכה שנייה..״ היא אמרה, אבל התעלמתי. ברחתי ממנה, נכנסתי לחדר של השרת, ונרגעתי. ראיתי את ענבר יושבת על השולחן. היא בדיוק הפסיקה לנגן. היא הסתכלה עליי וקמה. ״לא, תמשיכי״ אמרתי לה. ״לא, אני לא רוצה להפריע לך״ היא אמרה בעוקצנות שמשגעת לי את השכל. ״אני רוצה לשמוע״ ״לא אכפת לי״ היא אמרה. ״תפסיקי כבר קיבינימט!״ אמרתי. ״להפסיק מה?״ היא שאלה. הסתכלתי עליה. ראבקק, אני לא רגיל למצב הזה. אין בכלל מצב. ״דמייני שאני לא פה.. אין לי מקום אחר לברוח אליו״ אמרתי בחצי חיוך. היא התיישבה על השולחן. אני גררתי כיסא והתיישבתי. היא התחילה לשיר. הסתכלתי עליה. ניסיתי להחזיק את עצמי. מה יש לי כוסאמאמק.
היא סיימה לשיר, ולא הסתכלה עליי. חייכתי. ״יש לך קול טוב״ אמרתי. היא גיחכה. ״כאילו שבחור כמוך מבין מה זה קול טוב״ היא אמרה. ״בחור כמוני?״ שאלתי. ״עבריין״ היא אמרה. העקיצה הזאת עיצבנה אותי אחושרמוטה. ״אני לא עבריין, תכניסי לעצמך את זה לשכל״ אמרתי וקמתי אליה. ״הקלטת ההיא הייתה סתם שעשוע?״ היא שאלה. ״זה לא עניינך״ אמרתי. ״כשאתה פורץ אליי הביתה זה כן ענייני״ היא אמרה. ״לא פרצתי..״ ״ברור, העציץ בכניסה פתח לך את הדלת״ היא אמרה. ״את לא יודעת למה את נכנסת..״ ״אני לא נכנסת לשום מקום״ היא קטעה אותי. ״נו את יודעת שכן״ אמרתי במהירות. ״ראבק, את לא יוצאת לי מהראש״ אמרתי. מה אמרתי עכשיו? היא הסמיקה. הסתכלתי עליה. שתקנו. הרגליים שלה כבר היו מסביבי, שזה בלבל לי את הצורה. ״אני אלך״ היא מלמלה וקמה. ״חכי רגע״ אמרתי. היא נעמדה צמודה אליי. הריח העדין שלה עשה לי בעיות בגוף. הסתכלתי על השפתיים שלה. זאת טעות, אחושרמוטה טעות. אבל אני טעות מהלכת, אז מה אכפת לי?