היא יושבת לי על הברכיים

היא יושבת לי על הברכיים ,

אוהב כשהיא אומרת אוהבת כשאתה אומר שאתה אוהב ,

סדקים מצוירים על העור הלבן ,

שזה כמו רעידת אדמה נפתחת ,

שמיים כחולים מריחים שהפחד ,

בדירה שלוש בבית שבע בפינת רחוב רפאים ,

כל זה קורה ,

משתגע , מתאדה לגשם ,

ויורד בטיפות קטנות ,

אפילו לא מרגישים ,

היא יודעת שהפצעים שלי מבקשים ,

מלח ,

מלכת שבא אפשר להתקרב ?

פותחת מטרייה אומרת שיורד ,

וזה הכי מצער אותי ,

שאני נופל על הרצפה ,

לא למעיין , לא לנהר , לים או לאדמה ,

בקבוקים קטנים של כאב , התמקדות חזקה שבלב ,

לשונות בחדות אכזרית מברכים את היד הכבולה ,

אז הגשם יורד ….

בהיותי בן עשרים וחמש ….

כל זה שלי , מפיסת אדמה חרוכה עד אפסות הענן הנודד ,

מהרע של אויב שנשבע , לחסל את כשאמרתי אוהב ,

מנקודה רחוקה , מלחמה , משעון מתקתק ,

אני זר ,

מאושר ,

שנולד כל דקה מחדש ,

סירובך האצילי ,

העמיק את תחושתי ,

בדירה ההיא ,

היה מעונן חלקית ,

פתאום השמש צרחה .

קום !!!