תיק מספר 6334 פרק אחרון
ריק הגיע לביתה של נעמה בשעה
10:00 בבוקר.הוא דפק על הדלת בכח.
לבסוף,בעט בדלת בחוזקה והדלת נפלה.
על הרצפה שכבה סופי,מתה.
הוא הלך בבית בעצבנות,וצרח:"נעמה!!!!"
הבית היה שקט.חוץ מקול חלש שנשמע מהחדר למעלה.
ריק עלה לאט במדרגות.הוא שלף אקדח,והביט לעבר החדר.
זה היה חדר האמבטיה.הקול החלש המשיך מחדר סמוך.
הוא נכנס אליו.זה היה חדר קטן וכמעט ריק,מלבד כמה חומרי ניקוי ששכבו על הרצפה.
הקול החלש הפסיק משם,וחזר לאמבטיה.
ככה,נמשכה רבע שעה כשקול חלש קטן יוצא ממספר חדרים בבית.
כל פעם שהוא מגיע לחדר אחד,כשריק מגיע אל החדר הקול נפסק ונמשך במקום אחר.
מחוץ לבית,קרוב לדלת,עמד הרוצח טוען את האקדח.
ריק היה למעלה,סורק כמה חדרים.הרוצח התקדם בשקט,לאט,אל עבר החצר.
ריק ירד למטה,ושמע קול של דלת נסגרת.
הוא התקדם אל הסלון,ומשם למטבח.במטבח,הייתה דלת סגורה.
ריק טען את האקדח,ויצא החוצה.הוא הביט ימינה ושמאלה,והלך אל החצר הקדמית.
הרוצח עמד בחצר האחורית,מכוון אקדח לעבר ריק.
ריק התקדם עוד,והרוצח כיוון אל גבו של ריק.הוא חייך.
בעוד כמה דקות השוטר ייפול על הדשא.הוא אחראי על התיק שלו,בזה הוא בטוח.
ריק הסתובב במהירות,וקפץ הצידה כששמע קול של ירייה.הוא התגלגל כמה מטרים על הדשא,
וירה לעברו של הרוצח.הרוצח ברח משם,וריק רדף אחריו.
הרוצח קפץ מעל הגדר,וקפץ על הגג של הבית שמאחורי הגדר.הוא המשיך לברוח,
בזמן שריק עוד רודף אחריו,ויורה בו תוך כדי המרדף.
בתחנה,טלפונים לא הפסיקו לצלצל.כולם היו מודאגים,ורצו לשאול את המשטרה מה מתרחש
עם תיק מספר 6334.
למשטרה היו מעט תשבות,אך ברוב המקרים אמרו שהכל בטיפול.
מפקח המשטרה הכחיש כל דבר שאמרו,גם אם צדקו או טעו.
המפקח יצא מהתחנה,התקדם אל ארון החשמל,והוריד את החשמל בכל התחנה.
הוא עלה למעלה,כשכל השוטריםם מביטים בו.
"יהיה בסדר" אמר בקול שליו.כמה מהשוטרים זרקו הצידה את התג שלהם,ויצאו מהתחנה.
התיק שגמר את הקריירה של השוטרים הטובים ביותר,הוא תיק מספר 6334.
המפקח נכנס למשרד החקירות הראשי של התיק,אך שלושתם לא היו שם.
"איפה הם יכולים ליהיות?" שאל המפקח את החדר הריק.
הוא יצא מהחדר,וכשעבר ליד משרדו היה נראה לו משהו מוזר לכמה שניות.
הוא הציץ לדקה לעבר המשרד,וראה את המפקח(שהופיע בתחילת הסיפור),נשען על הכיסא,לוגם מכוס הקפה,אוכל ביסקוויט,ומתקדם אליו.המפקח שהיה במשרד חייך,ואמר:"נכשלנו".
אחרי שאמר את זה,הוא נעלם ביחד עם הקפה,הביסקוויטים והכיסא.
המפקח הראשי הביט בחדר.האם מה שהוא ראה,הייתה רוחו של המפקח?
המפקח הראשי צחק צחוק חלש,והוריד מעצמו את התג.הוא הביט בו לדקה,
וזרק אותו לעבר המשרד הריק.
תיק מספר 6334 המשוחזר,נעלם באותו יום.אף אחד לא הצליח למצוא אותו,ולמרבה המזל לא היה בו כל שימוש עוד.
הרוצח נעלם,ולעולם לא שב.
החוקרת שנעלמה בבית הנטוש,חזרה אחרי חודשיים שבו התיק נעלם,ואמרה לכולם שהרוצח מת.
כששאלו אותה איפה היא הייתה במשך כל הזמן הזה,חייכה חיוך קורן,ורק אמרה:"לא יודעת".
במרדף של ריק והרוצח,ריק נעלם.
הגופה של נעמה נמצאה במרתף ביתה.היא הייתה מתה.
כולם היו בטוחים שהסיוט נגמר.
התיק נעלם,הרוצח נעלם,וגם ריק נעלם.זה אמור להיות סוף טוב…..נכון?!
תגובות (5)
אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע ממש מענייןן!
ווממשש מותחח!!! :)
מאוד אהבתי :)
מאחלת לך בהצלחה בהמשך כתיבת הסיפורים!
יאוווו עצוב לי שזה ניגמר אבל זה היה סיפור מאוד מעניין
השמח עם תכתוב עוד אתה כותב מושלם
אהבתי את כול הסיפור כול פרק אתה הצלחתה לאשיר אותי במתח
ולעניין אותי יותר ויותר עכשיו זה נגמר קצת עצוב אבל מה לעשות
אוהבת שרית =)
אהבתי אותו מאוד חבל שנגמר
איזה באסה שזה ניגמר תמיד נשארתי במטח בסיפורים שלך ועכשיו אצטרף למצוא לו תחליף
איזה באסה שזה ניגמר תמיד נשארתי במטח בסיפורים שלך ועכשיו אצטרף למצוא לו תחליף