אהבה ראשונה… פרק שני :) (פרק רומנטי!!! תגיבו!)

אחרי המסיבה קים חזרה עייפה מאוד! נפלה על המיטה וחשבה על הילד הזה… הנכד של המורה.
היא התכלחה והלכה לישון.
בבוקר קמה והתארגנה לבית ספר. בדרך שוב פגשה את ג'ס. הן דיברו להן בכיף בדרך.
כמו שתמיד היה יום משעמם בבצפר.
"איך היה בטיול עם הנכד שלי?" שאלה פיתאום המורה בשקט באמצע השיעור.
"אההה… היה סבבה, למה?" שאלה קים.
"לא, לא, לא, סתם…" אמרה שוב המורה עם מבטא רוסי.
בסוף היום אמא של קים התקשרה לקים וביקשה ממנה ללכת לקניות.
קים באה הביתה, לכחה את הכסף שאמא שלה השאירה בבוקר על שלחן האוכל, התלבשה אחרת ויצאה.
הסופר הכי קרוב היה דיי רחוק מי ביתה אז היא החליטה ליסוע על הרכבת.
היא חיכתה המון זמן…
פיתאום היא רואה את הנכד של המורה שלה, את ג'יימס. היא עשת את עצמה מיתעסקת בטלפון בתקווה שלא יזהה אותה.
"הי" אמר פתאום, לקים לא נישארה ברירה כמו לעזוב את הטלפון ולענות לו.
"הי…" ענת.
"מה עושה, לאן הולכת?" שאל.
"מה ענינך?" שאלה.
"סתם.." אמר וישב לידה.
"לא כול כך קרוב!" אמרה בעצבים.
"מה עבר עליך היום?" שאל והמשיך:"אתמול היית רגועה לגמרי…" אמר.
"אנשם מישתנים…"
"טוב…" בידיוק הרכבת באה. קים קמה והלכה לכיוון הרכבת ופיתאום… היא מחליקה ונידפקת עם הראש במדרכה ו מ י ת ע ל פ ת.
"קים!!!" צעק ג'ימס. הוא הרים אותה והשכיב על הספסלים.
"קים?, קים את בסדר?!" צעק ואנשים התחילו להתאסף סביבו.
"מה קרא לה?" התחילו הדיבורים…
אחרי כמה דקות בא אמבולנס. הוא לכח אותה לבית חולים הכי קרוב.
אחרי כמה שעות קים מיתעוררת ורואה שהיא בחדר קטן ולבן, על מיטה לבנה ונקיה וג'יימס יושב לידה.
"ג'יימס? מה קרא לי?" שאלה והרגישה סחרחרת.
"בתחנת אוטובוס, את נפלת וקיבלת מכה בראש עם המידרכה התעלפת, סוף סוף התעוררת!" אמר בשמחה.
"ניראה לי אני ניזכרת…" אמרה קים.
"אני הרמתי אותך וניסיתי לעזור לך אבל אחרי זה בא אמבולנס ולכך אותך עכשיו, אחרי כמה שעות, את פה." אמר.
"הצלת אותי?" שאלה.
"כן, מה הבעיה?"
"פשוט… עם אני זוכרת טוב, ליפני זה למהשהו הייתי בעצבים וכעסתי עליך וזה… או משהו כזה? אז למה אחרי זה עזרת לי?" שאלה קים.
"אפילו עם היית ממש מקללת אותי והייתי ניפגע, עדיין הייתי עוזר לך, זה לא שאלה…" ענה וחייך.
"אתה ממש מוזר!" אמרה קים.
"זה אמור ליהיות מחמאה?" שאל והרים גבה אחת.
"תחשיב את זה איך שבא לך, כסימן טוב, או כסימן רע, תחליט אתה." אמרה קים, קמה ויצאה מין החדר.
'ניראה לי אני יחשיב את זה כסימן טוב…" חשב לעצמו ג'יימס ויצא אחרי קים.
"חכי!" צעק לה ורץ אחריה.
כאשר היה לידה קים הסתובבה והחזיקה לו בחולצה, היא הרכינה את ראשה, ג'יימס עצר והחיוך ירד מפניו.
"מה אתה נידבק אלי כול הזמן? מה אני עד כדאי כך כבר מכירה אותך?" שאלה קים בלחש והחזיקה יותר ויותר חזק בחולצה.
"ווהו! ווהו! עזבי ת'חולצה!" אמר והחזיק בידה בישביל שהיא תעזוב.
"אז תגיד… למה אתה עוקב אחרי כול הזמן, תפסיק להדבק אלי, אנחנו לא מכירים ביכלל, אני מכירה אותך רק ביגלל סבתא שלך! ואני לא רוצה לישמור איתך קשר." אמרה בלחש.
ג'יימס הרכין את ראשו.
"זה קשה להגיד…אבל…" אמר בלחש.
"נו.. תגיד.." אמרה והחזיקה חזק בחולצה.
"אני אאוהב אותך…" אמר בלחש. פתאום הכול השתקק מיסביב. לא היה אף אחד, לא במזדרונות ולא בחדרים.
קים לאט לאט עזבה את החולצה אך עדיין אחזה בה. דמעות התחילו לזלוג לה מין העיניים אל הלחיים. שערה כימעט הסתיר את זה אך ג'יימס ראה.
הוא החזיק בכתפיה והסתכל עליה.
"ומה את רוצה להגיד עכשיו?" שאל.
"לא המילים יעשו, אלה הפעולות…" אמרה קים ופיתאום החזיקה חזק בחולצה ונישקה אותו נשיקה ארוכה מאוד! ורטובה מאוד.

ההמשך יבוא!! ;)
(יצא ארוך :O)