רק צדק-פרק 13

נקודת מבט רוז:
המשרד היה בלגן אחד גדול, כל התחקירנים, הציידים והעובדים התרוצצו לכל עבר, כולם הוזעקו לעבוד. דייזי, התחקירנית שהייתה שם באזור הגיעה ומיד לקחו אותה לחדר האחורי כדי לנתק אותה ולהתחיל לעבור על הנתונים, אין ספק שהיא הייתה בחרדה וכל הבהלה במשרד לא תרמה לה במיוחד. אחרי כמה דקות דייזי יצאה מהחדר האחורי והמזכירה לקחה אותה למטבחון שם היה קצת יותר שקט, נתנה לה לשתות ועזרה לה להירגע. אני שהייתי במטבחון כדי להכין קפה לפטריק שנראה כאילו עבר עליו לילה ללא שינה עזרתי למזכירה וביחד הצלחנו לדובב את דייזי כדי שנוכל לדעת אם היא כשירה להמשיך היום לעבוד או שנשחרר אותה הביתה. תיק הצד של דייזי היה עוד איתה ואחרי שהיא שתתה מהמים היא התבוננה בי והוציאה שפופרת שפתון סגולה וכפפה סגולה גם היא.
"כל השטח של הפיצוץ היה מלא בכאלה, רחוב שלם עם פריטים סגולים. אספתי שניים ומיהרתי לחזור לכאן, אני חושבת שהליידיס חזרו," אמרה בקול רועד. לקחתי את הכפפה והשפופרת והודתי לה על התושייה הרבה שגילתה, החלפתי מבטים מהירים עם המזכירה ויצאתי לחלל המרכזי של המשרד. ההמולה שכחה קצת כי כל התחקירנים עבדו בעמדות שלהם כל אחד על פיסת מידע לא מעובד ממה שדייזי הביאה, רק שתי עמדות היו ריקות, של דייזי ושלי. ניגשתי לאוריק, התחקירן הראשי והסבתי את תשומת ליבו מההקלטה אותה הוא שמע. אוריק עצר את ההקלטה והסתובב אליי על הכיסא שלו (לא מזמן קיבלנו כיסאות מתגלגלים שמסתובבים סביב עצמם).
"אני מקווה שזה חשוב," אמר בקול קשה.
"זה מאוד חשוב," אמרתי והראיתי לו את הכפפה והשפופרת. הוא לקח אותן ובחן אותן, הפך אותן בידיו וקם במהירות מהכיסא.
"תמשיכי לעבוד על ההקלטה הזאת, אני אטפל בזה," אמר והלך במהירות לחדר של המנהל הראשי.
התיישבתי בעמדה והרכבתי את האוזניות, ההקלטה הייתה מהחמש דקות האחרונות שליפני הפיצוץ. שמעתי כל מני שיחות של אנשים ברחוב והמטרה שלי הייתה לבודד את השיחות ולבדות אם הן רלוונטיות בשבילנו. הקשבתי והקשבתי, כל פעם לשיחה אחרת, כל פעם הקשבתי וכתבתי מה נאמר בשיחה, אם זה קול של גבר או אישה ובסוף כל שיחה גם את חוות דעתי. תוך חצי שעה סיימתי לעבור על כל השיחות והתחלתי את הניפוי, איזה שיחות לא קשורות בכלל, איזה שיחות יכולות להיות קשורות ואלו מצביעות על דבר מה מחשיד הורדתי לרגע את האוזניות ושמתי לב שהמשרד שקט, רק רחש של עטים על הנייר וקליקים של עכבר או מקלדת של שאר התחקירנים, מתוך החדר של הציידים בקע קול עמום של דיון ומדי פעם התחקירנים ניגשו אחד לשני וביקשו חוות דעת נוספת, מהחדר של המנהל הראשי נשמע קול ויכוח ואחרי כמה דקות יצא אוריק וקרא לכולם להגיע לחדר הישיבות שבו התקיימו בדרך כלל ישיבות של ימי שני או דיונים בגזר דין של המשרד לגבי פושע או מחבל מסוים (בשבוע שעבר בניקיון הכללי זה היה החדר הכי רוחש בכל המשרד). הציידים יצאו מהחדר שלהם וראיתי את ג'יין עצבנית, זה לא הפתיע אותי, כולנו ידענו שיש חשש גדול שאלו הליידיס שביצעו את הפיגוע ולג'יין יש חשבון לא סגור עם הליידיס, הן אלו שביצעו את הפיגוע שבו נהרגה כל משפחתה. כולם נכנסו לתוך חדר הישיבות והתיישבו במקומותיהם (הקבועים), אוריק וג'ייסון המנהל הראשי עמדו בקידמת החדר ליד הלוח שעליו הוקרנו בדרך כלל המצגות והתיקים שבהם דנו באותו בזמן, לידם עמד סלני הזקן (בכיר הציידים).
"כולנו יודעים למה אנחנו כאן אז לא צריך להכביר במילים, ניגש ישר לעניין," אמר ג'ייסון ולחץ על כפתור במחשב, הלוח נדלק והופיעה תמונה שכנראה הייתה של הרחוב אחרי הפיצוץ. הבניינים משני הצדדים נראו כאילו הסירו מהם את הקיר שפונה אל הרחוב. ההרס היה בכל מקום ואנשים היו מפוזרים, פצועים או מתים. אפילו לתקופה שלנו זאת תמונה קשה, ראיתי את הצער והכעס בפניהם של כל הנוכחים בחדר.
"כפי שכולנו יודעים החלה התקופה הקשה," אמר אוריק וכל התחקירנים הנהנו. "זאת הולכת להיות התקופה הקשה הקשה היותר שהמשרד התמודד איתה אי פעם, צפויה לנו עבודה רבה."
"התחקירנית שלנו, דייזי, שהייתה קרובה מאוד לפיצוץ הצליחה להשיג לנו כמה חומרים מצוינים לעבוד עליהם ופעלה בתושייה רבה ואומץ רב על כך היא תקבל את אות המשרד להתמודדות במצבי קיצון," אמר ג'ייסון וענד לדייזי שישבה קרוב לקדמת החדר ולא במקומה הרגיל את הסיכה הזהובה בצורת היונה. "היא ראתה בשטח הרבה פריטים סגולים ואספה לנו שניים מהם, כולנו יודעים מה הם מסמלים," המשיך והרים את הכפפה ואת שפופרת השפתון. "הליידיס חזרו."