זה חייב להיות אתה-פרק 4

הדלקתי טלויזיה והתיישבתי על המיטה.
"והלהקה המצליחה ביותר בעולם, וואן דיירקשן, הגיעה לישראל. היא מתארחת במלון…." העברתי ערוץ.
אני לא מבינה מה כולם מתלהבים מה הלהקה הזאת, רק עוד להקה.
דפיקה נשמעה על דלת חדרי. "כן?" שאלתי. סיוון נכנסה וחייכה אלי. "מותק רק באתי להזכיר לך שאנחנו הולכים היום למלון הנסיכה באילת, ארגנת מזוודה?" היא שאלה. "כן סיוון, תודה רבה על כל מה שאתם עושים בשבילי. ואוו אנחנו הולכות להנות בבית מלון!" צחקקתי וחיבקתי אותה. היא ליטפה את ראשי ונשקה למצחי. באמת הרגשתי שהיא אמא שלי. היא כל כך חמה ואוהבת. תמיד יודעת להקשיב.
"שכחתי, כמה זמן נהיה שם?" שאלתי והתנתקתי מחיבוקה. "שבועיים.אלי צריך לעשות שם משהו בעבודה, לא יודעת בדיוק מה, אבל משהו שקשור לעבודה שלו." חייכה ויצאה מהחדר. הלכתי לחדרה של אלה, לראות אם היא צריכה עזרה עם המזוודה. דפקתי על דלתה והיא פתחה לי אותה.
"הייווש!" היא חיבקה אותי. "צריכה עזרה עם המזוודות? וגם באתי לשאול אם אני יכולה להשאיל ממך בגד ים חמוד" חייכתי אליה. "בטח שאת יכולה! וכן אני צריכה עזרה. איזה בגד ים לקחת? זה או זה?" היא שאלה אותי והראתה לי 2 בגדי ים מהממים. "השחור יותר יפה מהאדום" אמרתי וחייכתי אליה. "עכשיו בואי נראה מה נוכל להביא לך" היא מלמלה ונכנסה לחדר הארונות שלה.
היא יצאה עם בגד ים בצבע תכלת בהיר, הוא היה מהמם. "זה יהיה מושלם עלייך!" צחקקה.
"תוודה מהממת!" חייכתי וחיבקתי אותה. היא חיכה ויצאתי מחדרה.

-הגענו לאילת, למלון-
————————————————————————————————————–
"אוקיי, זאת החלוקת חדרים. ליה ואלה יש לכן את הסוויטה הזאת" אמרה ופתחה את הדלת. החדר היה ענקי. אלה חייכה, היה נראה שהיא כבר רגילה לזה. אני צחקקתי והתחלתי לקפוץ על המיטה.
"זה כל כך מושלם!" אמרתי וחיבקתי את סיוון.
היא חייכה ויצאה מהחדר. "בואי לברייכה!" אמרתי לאלה. החלפנו לבגדי ים וירדנו לבריכה.
הבריכה הייתה ענקית ויפייפיה.
"אהההאהאהאה" צרחתי וקפצתי למים. "חחח משוגעת!" צחקה אלה וקפצה אחרי.
אחרי חצי שעה בבריכה, חייכתי אל אלה "בואי נצא להשתזף!" צחקקתי ויצאנו מהבריכה.
נשכבנו על המיטת שיזוף.
לאחר חמש דקות הרגשתי צל מעלי. פקחתי את עיניי והורדתי את המשקפיי שמש.
נער בלונדיני עם עיניים בצבע תכלת בהיר עמד מולי. "את על המגבת שלי, את יכולה להביא לי אותה בבקשה?" חייך. "לא, קח חדשה" אמרתי. אלה פקחה את עיניה ופיה נפער.
"נייל! ליה זה נייל מוואן דיירקשן! אהאהאההאהא אני אוהבת אותך!" אמרה וקפצה על הנער בחיבוק.
"איזה מפגרת.." מלמלתי לעצמי. הנער שמע את זה וצחקק.
"אז אני מבין שאת לא מעריצה שלנו" אמר והתנתק מהחיבוק של אלה.
"לא, אתם לא עושים לי את זה" חייכתי אליו חיוך שובב. עיניו גדלו והסתכלו עליי, הוא היה מופתע.
הוא התיישב על המיטת שיזוף שלצידי. "אז אני הבנתי שקוראים לך ליה" אמר. (הכל היה באנגלית כמובן, ליה יודעת טוב מאוד אנגלית כי היא נולדה באמריקה ועלתה לארץ בגיל 12).
"ליה, אני יכול לקחת אותך שניה לחדר שלנו?" שאל. "שלנו?" שאלתי אותו, לא מבינה.
"שלי ושל הבנים, הארי, לואי, זאין, ליאם" צחקק.
"בטח" אמרתי וקמתי. לבשתי את השמלה שהורדתי ואספתי את שיערי לקוקו גבוה.
עלינו במעלית ונכנסנו לחדר של נייל. בחדר ראיתי 4 בנים. אחד היה עם בוקסר, שכב במיטה וראה טלויזיה.
אחד שיחק בווי עם עוד אחד בטלוויזיה השניה. ואחד התעסק באייפון שלו.
"בנים, תכירו, זאת ליה" הוא חייך. כל הבנים הפנו את המבטים אליי.
חייכתי אליהם ונופפתי לשלום. אחד קם וחיבק אותי. "אני לואי" צחקק ונשק ללחיי.
"זאין" אמר אחד ועשה אותו הדבר. וכך גם ליאם, והארי.
"טוב, בנים, בואו נשיר לה משהו" אמר נייל וחייך אליי.

-הודעה לשירה-
אני לא יכולה לעשות איתך את לואי, כי אני אישית לא מתחברת לאף אחד אחר מהבנים.
אני יכולה לעשות אותך עם ליאם, או עם הארי, או נייל, או זאין. תבחרי אחד מהם ואני מבטיחה שאני אעשה אותך איתם. מצטערת שאני מאכזבת אותך, אבל אני פשוט הכי אוהבת את לואי, והכי רוצה שלואי וליה יהיו ביחד. נראה איך העלילה תתגלגל, אולי אני אשים אותך עם לואי, לא בטוח.
מצטערת… אוהבת, רוני (:

———————————————————————————————————–
-הודעה לכל הקוראים-
תודה על התגובות המדהימות והמעודדות.
אתם מדהימים! אוהבת אתכם, רוני (: