הדרך שבא הלך לנצח תישאר ^_^

לבד אני יושבת לי שם נזכרת לי כך בימים הטובים ימים הילדות ימים השמחה ואושר ימי העצבות ששלמתי עליה קצת ביוקר , כך השנים חולפים איתם גם הימים אני גדלה יותר ויותר מבינה ומבחינה בטוב וברע , התמימות שבי עדין נשארה למרות שאני גדלה , 
את המילים שאמא מחדד בראושי אני לעולם לא השכח , את המבט והחיוך החם של אבי אני הזכור לעד , ימי הילדות עוברים כול כך מהר מחר שאני הגדל והתחתן הזיכרון האחרון שישאר לי מהכול זה יהיה הזיכרון של הילדות שלי מהבית שלי , מההורים שלי מהאחים שלי מהכול ממש , אני רוצה לנצל כול רגע ורגע בילדות שלי עכשיו זה הזמן שלי לנצל את הדברים שאני רוצה , עכשיו זה הזמן שלי להיות עם הכול , את החיבוקים הנשיקות הליטופים השיחות הסיפורים ושירי הלילה שלי תמיד היו שרים כול זה הם זכרונות ילדות , מפחיד מלחשוב שמחר כול זה כבר לא יהיה , 
מפחיד לחשוב שמחר אני יעזוב התחתן ושגם לי יהיה בית משפחה אבל מצד אלד אני רוצה ולא רוצה אבל יש כאלה שגם אומרים לי את קטנה מה את חושבת על זה עוד תאמינו לי איך שהזמן טס אז כן אני עוד קטנה אבל זהו חומר למחשבה , 
תבינו עם עכשיו במשך חיים שאנחנו גדלים בעודנו קטנים שאנחנו עם ההורים אנחנו צריכים לנצל כול זמן וזמן כי אחר כך שכבר נגדל ונקים משפחה משלנו אז לא יהיה לנו את הזיכרונות
לא יהיה לנו את הזכרון הזה של החיבוקים של האהבות של המשפחה שאוהבת , לא משנה מתי אני תמיד אזכור שגם ברגעים שקשה לי מי שיהיה איתי תמיד ומי שיהיה איתי תמיד זה אך ורק המשפחה שלי שאוהבת אותי 
אני מקווה שהיו לי עוד זכרונות במשך השנים שאני גדלה בבית שלי במשפחה שלי מקווה שאי שם ה׳ שומע גם לתפילותי שהוא מבין את ליבי שהוא שומע אותי כי הדרך שבא הלך לנצח תישאר !!!