נטלי פרק 8
פרק שמיני:
נטלי בוקר טוב! הקיצה אותה אמה משנתה, בוקר ענתה נטלי אני יותר מדי עייפה אין לי כח לקום נטלי אמרה. קומי עכשיו זאת אשמתך שחזרת כל כך מאוחר! נטלי קמה, התלבשה, ציחצחה את השיניים, הסתרקה וירדה למטה לאכול ארוחת בוקר. יופי שבאת באמת אמרה אמה בטון כועס עוד חמש דקות מתחיל בית הספר ואיני רוצה שתאחרי, הכנתי לך שני כריכים לבית הספר תשימי אותם בתיקך ותלכי מיד לבית הספר.
נטלי פסעה בפזיזות לבית ספרה היא כמו כל הילדים לא אהבה ללכת לבית הספר, כשהגיעה נטלי לכיתתה היא התיישבה במקומה וראתה את אויבת הנפש שלה אלינור שמש. שלום שלום את מי אני רואה פה? שאלה אלינור, נטלי לא ענתה לה היא לא רצתה לריב איתה וגם היא הייתה יותר מדי עייפה בשבילה. בלעת את הלשון? אלינור שאלה בלעג, אין לי כח אליך ולהצקות שלך אמרה לה נטלי בקול גבוהה אולי תעזבי אותי היום? אלינור פערה את פיה ולא הבינה למה נטלי התעלמה ממנה.
בוקר טוב אמרה המורה ולא היה נראה עליה שהיא שמחה בכלל, היו לה שפתיים דקות ומתוחות שזה היה נראה כאילו היא עשתה מלא ניתוחים פלסטיים. בוקר טוב אמרו התלמידים בחיוך לא ממש מאושר. היום אני אתן לכם בוחן פתע אני מקווה שיצאו ציונים טובים ולא כמו המבחן הקודם שלכם אמרה המורה בכעס, מה? אוף.. זה לא פייר כל התלמידים אמרו.
בזמן המבחן אלינור צעקה למורה שנטלי העתיקה ממנה, לא נכון אמרה נטלי אני לא עשיתי כלום. שקט! צעקה המורה, אלינור תשבי בשקט ותמשיכי ונטלי תלכי מיד לחדרו של המנהל! כשנטלי יצאה החוצה היא ראתה את אלינור מחייכת חיוך מרושע, אבל לא עשיתי כלום אמרה נטלי בליבה היא תמיד רעה אלי ואני בכלל לא יודעת מה עשיתי לה…
נטלי פסעה לחדרו של המנהל דפקה בדלת וחיכתה לאישור כדי להיכנס, נטלי חיכתה וחיכתה וכבר הגיעה ההפסקה. נטלי ניגשה למזכירה ושאלה אותה אם המנהל נמצא היום, כן הוא צריך להיות שם ענתה המזכירה תפתחי את הדלת תראי אם הוא שם. נטלי פתחה את הדלת, אך המנהל לא היה שם היה רק פתק עם אותיות מוזרות… נטלי לקחה מהר את הפתק סגרה את הדלת והלכה לכיתתה.
תגובות (3)
ממש אהבתי הסיפור עצמו אבל 12 הערות:
1. כמישהו מדבר צריכות להיות גרשיים (") מההתחלה ועד הסוף. נניח… 'התאכזבתי נורא ממנו. "אנו אבל תני לי לפחות להסביר" אמר והתקדם לעברי'
2.תכתבי את הסיפור מנקודמת מבאה של נטלי. בכל זאת… הסיפור עליה. זה לא שירה אכלה את ארוחת הצהוריים. זה יותר מעניין שכותבים אכלתי את ארוחת הצהוריים. (אוב זה לא ממש משנה…)
מקווה שעזרתי :-) תקראי גם את שלי…
ותמשיכי את הסיפור אני במתחחח !! *~*
*נו
קראתי את שלך אבל נראה לי שאני מפסיקה את הסיפור שלי…
תודה על ההערות.