שינוי פנימי.

אני לא מתלוננת,אני לא רוצה הסברים. חברות כמוך לא הכרתי בחיים.
אני לא מדברת על הצדדים הטובים שבכן,כי יש מעט. אבל אתן מתעקשות להסתיר אותם. ולהציג לעולם את הרוע שבכן.
כיף לכן לפגוע, להעליב, או לראות את הצד השני סובל? ..
הוא פגע בכן? לא…אז למה לשפוט מהר? למה להסיק סתם מסקנות.
אני שואלת יותר מיידי שאלות.
אתן מסוגלות להשתנות. אם רק תרצו.
המילה סליחה תמיד נאמרת בזילזול,היא לא באה מהלב.
קל יותר לפגוע אך קשה יותר להתחרט על המעשה.
אני מודעת למצב, אז למה אתן לא משנות את זה.?
לחשוב פעמיים לא יזיק לכן.
מספיק בזה שאתן אומרות לעצמכן די וכבר פתרתן הכול.
אז איך ההרגשה לקבל סכין בגב?