המרתף המכושף פרק 2 חלק ב'

תזכורת מהפרק הקודם:
אלדרוב סיים במהירות את המבחן ושם אותו על שולחן המורה.
פתחי את דלת הכניסה לכיתה בתנופה ויצא החוצה בהליכה איטית, – אחרי הכל, חייבים לשמור על סטייל בבית הספר לא?
"מה אתה עושה כאן? – כבר גמרת?" קול שאל מאחורי גבו של אלדרוב.

~~פק' 2 חלק ב'.
____________
"תראה פדרו, אני מעדיף לא ללכת איתך מכות היום." אלדרוב סינן לעברו של הבריון, אולי אלדרוב היה נמוך, צר ודק כמו צימוק לעומתו של פרדו אך בכל זאת, הוא היה מנצח את פדרו בכל פעם.
מדי פעם יוצא עם פנס בעין או סימנים כחולים אבל תמיד מנצח.
"אלדורב." קולה של אמיליה נשמע מאחורי אלדרוב.
הוא הסתובב לעבר חברתו הטובה ביותר, חברתו הטובה ביותר שהוא דלוק עליה מאז שראה אותה ביום הראשון של הלימודים לפני שנתיים, ברגע שראה את עיניה המהססות ואת שיערה השחור והחלק מתנופף בבריזה הנעימה.
הוא הרים את גבתו, מחכה שתאמר דבר מה.
"בוא כבר, הוא אינו שווה זאת." היא אמרה, מושכת בידו של חברה לעבר הספסל בו ישב גראם וחיכה להם עם ארוכות הצהריים שלהם.
"חשבתי על זה מעט, אם אנו רוצים להיכנס למרתף שלך אלדרוב, אנחנו צריכים קודם כל להאיר את המקום כך שנוכל לראות מה סובב אותנו, אנחנו צריכים לשתול שם מלכודות לדבר שכל הזמן צורח.
אחרי הכל, כל הדבר הזה קורה בדיוק בחשכה." אמר גראם, מביט בשני חבריו הטובים שהנהנו לעברו והמשיכו לשחק עם ארוכת הצהריים שלהם בדיוק כמוהו.
השאלה היחידה היא, מ-ה נמצא בתוך המרתף." אמר לאדרוב, מחבר את גבותיו קח שקמטים קלים הופיעו על מצחו, מביעים מחשבה עמוקה.
"תגיד לי משהו שאני לא יודעת." אמרה אמיליה בחיוך לעברו של אלדרוב, משתוקקת כל כך להגיד כבר מה היא מרגישה אליו!
אבל לא, אסור לה להגיד לו שהיא התאהבה בו, אחרי הכל…לא רק שהוא חברה הטוב ביותר, הוא גם הרבה יותר מקובל ממנה.
זה היה מקרה מוזר שהוא עזר לה להרים את הספרים ביומה הראשון.
היא התאהבה בנער יפה התואר, נסיך החלומות של כל בנות בית הספר.
אך היא לא הייתה היחידה, כל הבנות חשקו בליבו של אלדרוב.
אך דבר אף אחת לא ידעה…
ליבו של אלדרוב נגנב, הוא נגנב על ידיה של אמיליה, הוא נגנב ברגע שידו נגעה בידה.
הוא נגנב ברגע שהקשר בין עיניים חובר.
ליבו היא שיך ללא אחרת.
מאשר חברתו הטובה ביותר.
החברה הכי טובה שהוא רואה ופוגש בכל יום.