ילדי ארבעת העונות פרק 4
ילדי ארבעת העונות פרק 4 (סיפור משותף)
הזקן צעד בשקט בין המסדרונות האפלים, ריח של אבק כיסה את פיו ורק הנר שבידו האיר את דרכו; קורי עכביש כיסו את הקירות נטולי החלונות ומדי פעם היה אפשר להבחין בעכברים לבנים גדולים שהתרוצצו ללא מעש.
הזקן מעם הגב הכפוף והשיער הלבן הוציא מפתח עץ מכיסו וניגש אל דלת העץ שבקצה המסדרון כשהוא פתח אותה היא חרקה.
ידו רעדה כמעה כשהחזיר את המפתח לכיס וכשסקר את החדר המכור-היה שם שולחן עץ אחד חלון עם סורגים ושלהבת עץ מהקיר הנגדי על יד השולחן, על כיסא עשוי ברזל ישב לו נער שרירי, שיערו הכהה היה מלא באבק ועל לסתו צלקת חיוורת גדולה, הוא לבש גופיה לבנה מלאה בכתמים שחורים ואדומים פניו היו מלוכלכות בפיח, ובוץ. ידיו היו קשורות מאחורי גבו ועל פיו מחסום מבד אפור.
כשהוא ראה את הזקן עיניו הבזיקו בפחד ואז בנוקשות לא מובנת.
"שלום דינרואו." קרא הזקן והניח את הנר על השולחן "אני מקווה שבילית את היום בנעימים."
דינרואו ניסה לומר 'אני הולך להרוג אותך' או משהו כזה אך לאור העובדה שפיו היה חסום, המילים הפכו לגיבוב בלתי מובן.
"הו, מה אמרת..דינרואו?" שאל הזקן ועיניו חייכו בזדוניות הוא ניגש אל דינרואו ובחוסר רגישות תלש את המחסום מפיו, דינרואו גנח מכאב.
"אתה מוזמן לחזור על מה שאמרת דינרואו." אמר הזקן בזדוניות ועקף את השולחן.
"אני לא יספר לך כלום." גנח דינרואו. "לא משנה כמה תענה אותי. לא משנה על מי תאיים. אני. לא. אספר לך כלום."
"הו, דינרואו." מלמל הזקן וסגר את הדלת כדי שצרחותיו של דינרואו לא יהדהדו במסדרון
ועכשיו, כשהדלת הייתה סגורה, האוויר בחדר היה טעון, חשוך מפחיד ודרוך.
"אני לא מתכוון, לענות אותך, דינרואו, אני מתכוון להשתעשע בך, מבין את ההבדל?"
דינרואו לא ענה הוא הישיר את מבטו לזקן ושידר ללא מילים.
אני. לא. מפחד. ממך.
תגובות (11)
אוייש..שכחתי לציין.. צ'ירונו תספר את הפרק הבא..
בשמונה ועשרים אבא שלי אמר -,-
ואני כבר מאוהבת בדינרואו אוךך הוא לא תפוס במקרה נכון? :O
לא דורן תספר :)
אני אמורה לעשות את הפרק השישי.
פרק מלחיץ ביותר , כן?
אהבתי (:
???
אני כותבת את הפרק הבא, יצא ממש מפחיד.
מה שכן, תתחילו לקשר בין הפרקים…
אני יכולה לעשות שדינרואו והדמות שלי יהיו ביחד באיזשהו שלב בסיפור? :O
אני עושה שהדמות שלי נתקלת בדמות של ולדה וכאלה..
יאי אנבל ואליס חברות ^^
^^
מה שאתן רוצות, זה שלכן…=)