more than this – פרק 21 (1D)

הוא סימן באצבעותיו על עיניו ואז עלי פעמיים וירד במדרגות.
~נקודת המבט של הארי~
הלכתי למטה במדרגות.
"זאי זאי אני רעב!" אמרתי לזאין והלכתי למטבח.
"אז יש לך מזל. אני בדיוק מבשל פסטה"
"תודה זאי זאי" אמרתי לזאין עם חיוך.
"אין על מה. רק תיזהר שנייל לא יגמור לך הכל" הוא אמר וקרץ לי.
"אני מריח פסטה?" נייל שאל מלמעלה. אחרי שניה הוא עמד בכניסה למטבח על קצות האצבעות.
"אתם התכוונתם לאכול פסטה, בלעדי?" נייל שאל אותנו במבט חמור.
"לא" אני וזאין אמרנו פה אחד במהירות, והוספנו מספר הנדות בראשנו. נייל הסתכל עלינו במבט מפקפק.
"באמת! הרגע התכוונו לקרוא לך!" זאין אמר ואני הנהנתי בראשי.
"טוב. עם מה אוכלם את הפסטה?" נייל שאל את זאין וישב ליד השולחן.
"שמנת" זאין אמר.
"יאייי" אמרתי והנפתי את ידיי באוויר לאות ניצחון.
"אבל בא לי עוף" נייל אמר בכעס.
"האהאהא." צחקתי לו בפנים והוצאתי לשון.
"הארי אתה כל כך רוצה שיהרגו אותך היום?" לואי שאל אותי מהכניסה למטבח. מאחוריו עמדה קלסי והנידה בראשה כאומרת ללא מילים 'אוי מה אני אעשה איתו'
"הארי תנסה להישאר חי עד מחר" קלסי אמרה לי ותפחה על כתפי עם ידה.
"אני אנסה" אמרתי לה וקרצתי.
"טוב האוכל מוכן שמנמנים שלי" זאין אמר ושם קערה מלאה בפסטה עם שמנת באמצע השולחן.
"יאמי" אמרתי והתחלתי למלא את הצלחת שלי, ואז לזלול ממנה בשיא המהירות.
"תיזהר לא להיחנק הארולד" ליאם אמר לי.
"אני אנסה" אמרתי לליאם כשבחעתי את הפסטה שהייתה בפי.
"עוד מעט תשבור את השיא של נייל" זאין אמר לי. חיכתי אליו.
"זאת המטרה שלי" אמרתי להם והמשכתי לאכול. כמובן שזאת לא באמת הסיבה, אבל פשוט לא היה לי כוח לשמוע את החפירות שלהם. וכאילו שהיא קראה את משבותיי קלסי הסתכלה עליי עם גבה מורמת.
"כן קלס? מה מבוקשך?" שאלתי אותה. היא הנידה – שוב – בראשה ואמרה, "כלום תמשיך לאכול לך"
"טוב" אמרתי והנהנתי בראשי פעם אחת לפני שהמשכתי למלא את פי בפסטה.
"ואתה עוד פחדת שנייל יגמור הכל" זאין אמר לי כשרוקנתי את כל הקערה.
"אם בא לך אתה יכול להככין עוד" אני ונייל אמרתי לו.
"טוב. כבר הזכרתי שאתם שמנמנים?" הוא אמר וקם להכין עוד פסטה.