הסירנא- פרק 15

~נקודת מבט של סמי~
אני אוהב לישון. אבל כשמאלצים אותי לישון, זה הרגשה איומה.
לא הייתי ממש חסר הכרה, אלא משהו באמצע. לא יכולתי לראות, אבל לשמוע יכולתי. וגם לחשוב.
אלין הייתה ציידת?
זה מסביר את הדימיון בינה לבין הציידת ההיא שחתכה לי את היד…
שמעתי מישהי צועקת ונופלת. אלינה? מה היא עושה כאן? לא שמעתי בכלל את אלין, אבל יכולתי להרגיש את הסניקרס הסגולים שהיא לובשת תמיד משתפשפים קלות על ידי. לפחות היא בסדר.
הרעיון עם המזרק בא לי רק ברגע האחרון. ידעתי שזה לא יגמר בטוב, ושהיפנוס הוא אל השינה, אז מילאתי את המזרק בחומר נוגד שינה. זה היה אמור להספיק לשנינו, אבל לא הצלחתי להזריק לי. לפחות אלין ערה.
ואז הרגשתי משהו מושך אותי, ומקים אותי. ניסיתי להאבק אבל לא הצחלתי להזיז את הידיים. אבל כן הצלחתי לפתוח את העיניים.
ולא ראיתי כלום.
בהתחלה חשבתי שהתעוורתי, אבל אז האולם נהיה מואר יותר. וזה היה אולם קטן יותר, כך שידעתי שהוציאו אותי מביתו של היפנוס. אני רק מקווה שאלין בסדר. אהה, ואלינה.
פתאום יצאנו מהאולם הזה, וראיתי ים. לא הבנתי למה. ואז הבנתי:
'את הילד תשלחו לאיים…'
איים נמצאים בתוך ים, לא? ואז הבנתי משהו נוסף-
אני אהיה על סירה, הרחק מכול עזרה שתבוא, נשלח אל מישהי שסביר להניח תהרוג אותי, ואפילו לא נפרדתי מאלין….
ניסיתי שוב להאבק, ואיכשהו הצלחתי להזיז את הידיים. כנראה הכישוף מתחיל להתפוגג. סימן טוב.
ואז מישהו הרביץ לי ואיבדתי תחושה בידיים. סימן רע.
הם הובילו אותי לתוך אונייה, וצעקו משהו שלא הבנתי. במהרה האונייה התחילה לזוז, ואותי? זרקו לאנשהו בתוך האונייה.
זה היה חדר קטן מאוד, וצפוף. הרגשתי שאני יושב על משהו, וניסיתי לבדוק מזה.
'חוטי חשמל' חשבתי. אז החדר הזה בטח חדר חשמל. ואז עלה לי רעיון מטורף, אבל אולי הוא יצליח…
הבערתי אש על ידי, וכמו תמיד היד עיקצצה לי. הצלחתי לראות את הלוח חשמל, והתחלתי להתקרב. פתחתי אותו, וקיוויתי שזה לוח החשמל של האונייה עצמה, ולא של משהו אחר. הסתכלתי על ידי הבוערת, נשמתי עמוק, ושרפתי את לוח החשמל.
בהתחלה לא קרה כלום, אבל אז התחילו להשמע פיצוצים בכול רחבי האונייה. ואז היא התפוצצה לגמרי, משאירה אותי תוהה אם אני חי או מת.